האם מגנזיום יכול לעזור לך לרדת במשקל? מה מראים 32 ניסויים קליניים

מה באמת מצאו 32 ניסויים אקראיים

מטה-אנליזה של מינון-תגובה משנת 2021 איגדה 32 ניסויים מבוקרים אקראיים שנתנו 48–450 מ”ג מגנזיום ביום למשך 6 עד 24 שבועות. מגנזיום הוריד את ה-BMI ב-0.21 ק”ג/מ”ר בממוצע. משקל הגוף הכולל, היקף המותניים ושומן הגוף לא השתנו באופן מובהק, אך משקל הגוף והמותניים אכן ירדו בתת-קבוצות עם הפרעות הקשורות לתנגודת לאינסולין, יתר לחץ דם, השמנת יתר, רמות מגנזיום התחלתיות נמוכות, ובנשים (Askari et al., 2021).

המטה-אנליזה משנת 2021 איגדה 32 ניסויים עם שונות רחבה במינון (48 עד 450 מ”ג/יום), במשך הזמן (6 עד 24 שבועות) ובאוכלוסייה (Askari et al., 2021). הירידה הכוללת ב-BMI של 0.21 ק”ג/מ”ר וההיעדר של שינויים מובהקים במשקל הגוף ובהיקף המותניים עבור הקבוצה המלאה מספרים סיפור אחד: מגנזיום אינו תוסף שורף שומן. תוצאות תת-הקבוצות מספרות סיפור אחר: כאשר הניתוח הוגבל לאנשים עם תנגודת לאינסולין, השמנת יתר, יתר לחץ דם או רמות מגנזיום התחלתיות נמוכות, ולנשים, המשקל והמותניים אכן השתפרו. דפוס זה מרמז שמגנזיום מסייע לתקן בעיה מטבולית במקום לקדם ירידה במשקל באדם בריא שאינו סובל מחוסר.

מטה-אנליזה גדולה יותר של מינון-תגובה משנת 2026 של 78 ניסויים אקראיים חיזקה תמונה זו. תיסוף מגנזיום הוריד את משקל הגוף בממוצע של 0.7 ק”ג והביא לשיפורים קטנים בלחץ הדם, ב-LDL, בגלוקוז בצום, ב-HbA1c, בתנגודת לאינסולין, בטריגליצרידים ובאינטרלוקין-6, אך המחברים העריכו את ההשפעות כצנועות ואת הרלוונטיות הקלינית שלהן כבלתי ודאית (Mohammadi et al., 2026). עבור אדם שאינו סובל מחוסר במגנזיום, הציפייה לשינוי משמעותי במשקל ממגנזיום בלבד אינה מציאותית.

מטה-אנליזה גדולה יותר של מינון-תגובה משנת 2026 של 78 ניסויים אקראיים הגיעה למסקנה דומה. מגנזיום הוריד את משקל הגוף בממוצע של 0.7 ק”ג והביא לשיפורים קטנים בלחץ הדם, ב-LDL, בגלוקוז בצום, ב-HbA1c ובתנגודת לאינסולין, אך המחברים העריכו את ההשפעות כצנועות ואת הרלוונטיות הקלינית שלהן כבלתי ודאית (Mohammadi et al., 2026).

קראו שוב את רשימת תת-הקבוצות, משום שהיא כל הסיפור. האנשים שירדו במשקל או בהיקף המותניים היו אלה שהמטבוליזם שלהם כבר התקשה, או שהמגנזיום שלהם היה נמוך. אצל כל השאר ההשפעה הייתה קרובה לאפס.

ירידה ב-BMI של 0.21 ק”ג/מ”ר היא קטנה. עבור אדם בגובה 170 ס”מ זה שווה ערך לכ-0.6 ק”ג בקירוב. זו אינה סיבה לקנות מגנזיום לירידה במשקל. זו כן סיבה לבדוק האם חוסר עלול לפעול נגדכם בשקט.

מגנזיום הוא קופקטור ביותר מ-300 מערכות אנזימטיות, כולל כאלו המעורבות במטבוליזם של אנרגיה ובוויסות גלוקוז (NIH Office of Dietary Supplements). כאשר רמתו אוזלת, חלק מהתגובות הללו מאטות. תיקון החוסר מאפשר להן לפעול שוב כרגיל. הוא אינו דוחף אותן מעבר לרגיל.

מגנזיום ותנגודת לאינסולין

הקשר החזק ביותר בין מגנזיום למשקל הגוף עובר דרך אינסולין. סקירה שיטתית של ניסויים קליניים מצאה שתיסוף מגנזיום הוריד את HOMA-IR, מדד סטנדרטי לתנגודת לאינסולין, באנשים עם רמות מגנזיום נמוכות ותנגודת לאינסולין (Morais et al., 2017). כאשר תאים מגיבים בצורה לקויה לאינסולין, הגוף מתפקד עם רמות אינסולין גבוהות יותר, דבר המעודד אגירת שומן.

כאשר תאים מפסיקים להגיב היטב לאינסולין, הלבלב מפריש יותר ממנו, ואינסולין גבוה מאותת לגוף לאגור שומן במקום לשרוף אותו. מגנזיום הוא חלק ממפל איתות האינסולין בתוך התא: הוא תומך בפעילות טירוזין קינאז של קולטן האינסולין ומסייע בוויסות נשאי גלוקוז (de Baaij et al., 2015). אם המגנזיום התוך-תאי נמוך, האות נחלש ותאים מתנגדים לאינסולין גם כאשר יש ממנו בשפע במחזור הדם.

הראיות הקליניות תואמות לכך. סקירה שיטתית משנת 2017 מצאה שתיסוף מגנזיום שיפר את HOMA-IR, מדד סטנדרטי לתנגודת לאינסולין, באנשים שהתחילו עם רמות מגנזיום נמוכות ותנגודת מבוססת לאינסולין (Morais et al., 2017). מטה-אנליזה משנת 2021 אישרה שמגנזיום הוריד גלוקוז בצום באנשים עם סוכרת ושיפר מדדי גלוקוז ורגישות לאינסולין באלו שבסיכון גבוה (Veronese et al., 2021). עם זאת, מטה-אנליזה מעודכנת משנת 2026 שהוגבלה לאנשים עם סוכרת או טרום-סוכרת, מצאה שמגנזיום לא שיפר באופן מובהק תנגודת לאינסולין באופן כולל, אם כי ההשפעה עשויה להיות תלויה ברמות האינסולין הבסיסיות (Amiri et al., 2026). יחד, סקירות אלו מצביעות על תועלת שהיא ממשית אך מותנית: אם תנגודת לאינסולין ומגנזיום נמוך מתקיימים יחד, תיקון המגנזיום עשוי לעזור. אם רמת המגנזיום תקינה, הוספה של עוד ממנו אינה מתקנת תנגודת לאינסולין.

הראיות לגבי אינסולין אינן אחידות. מטה-אנליזה מעודכנת משנת 2026 שהוגבלה לאנשים עם סוכרת או טרום-סוכרת מצאה שמגנזיום לא שיפר באופן מובהק תנגודת לאינסולין באופן כולל, אם כי ההשפעה עשויה להיות תלויה ברמות האינסולין הבסיסיות (Amiri et al., 2026).

מגנזיום לוקח חלק באיתות אינסולין בתוך התא, ומגנזיום תוך-תאי קשור קשר הדוק למידת היעילות שבה אות זה פועל (de Baaij et al., 2015). כאשר תאים מפסיקים להגיב היטב, הלבלב מפצה על ידי שחרור של יותר אינסולין. אינסולין גבוה באופן כרוני מקל על אגירת שומן ומקשה על שחרורו.

מטה-אנליזה של ניסויי סמיות כפולה מצאה שמגנזיום הוריד גלוקוז בצום באנשים עם סוכרת. באנשים בסיכון גבוה לסוכרת, הוא שיפר את רמות הגלוקוז, כולל לאחר מבחן סבילות לגלוקוז, ושיפר מדדי רגישות לאינסולין (Veronese et al., 2021).

במילים פשוטות: אם אתם סוחבים משקל עודף ורמת הסוכר בדם שלכם מטפסת כלפי מעלה, חוסר במגנזיום עלול להקשות על תיקון שניהם. תיקונו לא ימיס שומן, אך הוא מסיר מכשול אחד שגורם לגירעון קלורי לעבוד פחות טוב.

כיצד דלקת קשורה לעניין

מטה-אנליזה של 17 ניסויים מבוקרים אקראיים עם 889 משתתפים מצאה שתיסוף מגנזיום הוריד באופן מובהק את חלבון מגיב C‏ (CRP) בסרום והעלה את רמות תחמוצת החנקן (Veronese et al., 2022). דלקת כרונית בדרגה נמוכה קשורה הן לעודף שומן בגוף והן לתנגודת לאינסולין.

דלקת כרונית בדרגה נמוכה, המכונה לעיתים דלקת מטבולית, היא גם גורם וגם תוצאה של עלייה במשקל. רקמת שומן מייצרת ציטוקינים דלקתיים, וציטוקינים אלה מפריעים לאיתות אינסולין, דבר היוצר מעגל משוב. מגנזיום עשוי לעזור לקטוע מעגל זה. מטה-אנליזה של 17 ניסויים אקראיים מצאה שתיסוף מגנזיום הוריד באופן מובהק חלבון מגיב C‏ (CRP), מדד סטנדרטי לדלקת, והעלה את רמות תחמוצת החנקן (Veronese et al., 2022). צריכת מגנזיום נמוכה (מתחת לכ-250 מ”ג ביום) ומגנזיום נמוך בסרום קשורים שניהם ל-CRP גבוה יותר, ובקרב אנשים עם השמנת יתר נפוץ למצוא חוסר במגנזיום (Nielsen, 2014).

הקשר הוא מתאמי, ולא סיבתי מוכח. תיסוף מגנזיום מוריד CRP בניסויים, אך האם הפחתת CRP זו מתורגמת לפחות צבירת שומן או לאובדן שומן קל יותר לא נבדק ישירות. הקריאה השמרנית היא שתיקון חוסר במגנזיום מסיר גורם אחד הפועל נגד בריאות מטבולית, ולא שמגנזיום הוא חומר אנטי-דלקתי להרזיה.

עודף רקמת שומן, במיוחד סביב האיברים, משחרר אותות דלקתיים המפריעים לאינסולין. מגנזיום נמוך ככל הנראה מחמיר זאת. הן צריכת מגנזיום נמוכה (מתחת לכ-250 מ”ג ביום) והן מגנזיום נמוך בסרום נקשרו ל-CRP גבוה יותר, ובקרב אנשים עם השמנת יתר או מחלות כרוניות נפוץ למצוא חוסר במגנזיום (Nielsen, 2014).

מצב זה יוצר מעגל בקרב אנשים הסובלים הן מעודף משקל והן מרמות מגנזיום נמוכות. עודף שומן מזין דלקת, דלקת מחמירה תנגודת לאינסולין, תנגודת לאינסולין מעודדת יותר אגירת שומן, והחוסר במגנזיום מוסיף חיכוך בכל שלב. מגנזיום הוא אחד החלקים הפשוטים יותר לתיקון במעגל זה.

שינה, מתח ומשקל: קשר סביר, לא מוכח

מחקרים תצפיתיים קושרים שינה קצרה לעלייה במשקל, אך מטה-אנליזה של שישה ניסויים שהגבילו שינה במכוון בקרב 275 מבוגרים לא מצאה שינוי מובהק במשקל הגוף או בשומן הגוף (Yu et al., 2019). למגנזיום אכן יש ראיות מניסויים לגבי שינה, הירדמות מהירה יותר בכ-17 דקות במבוגרים מבוגרים יותר עם אינסומניה (Mah & Pitre, 2021), כך שנתיב השינה הוא הגיוני לבחינה. הוא פשוט החוליה החלשה ביותר בשרשרת.

מאמרים רבים מציגים רצף מסודר: מגנזיום נמוך, שינה לקויה, קורטיזול גבוה, עלייה במשקל. לכל שלב יש תמיכה מסוימת, אך השרשרת המלאה לא נבדקה, והשלב שבין שינה למשקל נראה חלש יותר ברגע שחוקרים ערכו ניסויים מבוקרים במקום סקרים.

חלק השינה עצמו מחזיק מעמד טוב יותר. מגנזיום מפחית את עירור מערכת העצבים, מסייע לשרירים להירגע, ומשחק תפקיד בשעון הצירקדי של הגוף (He et al., 2025). אם שינה לקויה היא חלק מהתמונה שלכם, זו סיבה הוגנת לנסות מגנזיום בערב. רק אל תבנו עליו ככלי לירידה במשקל. המדריכים שלנו על מגנזיום לשינה ולחרדה מפרטים ראיות אלו בהרחבה רבה יותר.

מדוע כל כך הרבה אנשים מתחילים עם רמות נמוכות

בנתוני תזונה מארה”ב מ-2005–2006, 48 אחוז מהאנשים קיבלו ממזון פחות מגנזיום ממה שהיו צריכים (Rosanoff et al., 2012). בדיקות דם שגרתיות מפספסות זאת לעיתים קרובות, משום שיותר מ-99 אחוז מהמגנזיום בגוף נמצא בתוך התאים והעצם ולא בסרום (DiNicolantonio et al., 2018).

תפריטים המבוססים על דגנים מזוככים ומזון מעובד נוטים להיות דלים במגנזיום, שכן המקורות העשירים ביותר הם אגוזים, זרעים, שעועית, דגנים מלאים ועלים ירוקים. שימוש כבד באלכוהול ותרופות מסוימות מעלים את הסיכון לחוסר עוד יותר (NIH Office of Dietary Supplements).

החפיפה עם בעיות משקל אינה מקרית. דפוסי האכילה המקדמים עלייה במשקל הם אותם אלה המספקים הכי פחות מגנזיום, ובקרב אנשים עם השמנת יתר שכיח למצוא חוסר במגנזיום (Nielsen, 2014).

אם אתם חושדים שצריכתכם נמוכה, המדריכים שלנו לתסמיני חוסר במגנזיום ומזונות עשירים במגנזיום יכולים לעזור לכם להעריך היכן אתם עומדים.

באיזה מינון השתמשו ניסויי המשקל?

הניסויים במטה-אנליזה של 32 המחקרים השתמשו ב-48–450 מ”ג מגנזיום ביום למשך 6 עד 24 שבועות (Askari et al., 2021). ה-RDA למבוגרים הוא 310–420 מ”ג ביום מכלל המקורות, והגבול העליון של ה-NIH למגנזיום מתוספים הוא 350 מ”ג ביום, אלא אם כן רופא ממליץ אחרת (NIH Office of Dietary Supplements).

הניסויים במטה-אנליזה משנת 2021 השתמשו ב-48 עד 450 מ”ג של תוסף מגנזיום ביום למשך 6 עד 24 שבועות (Askari et al., 2021). המטה-אנליזה משנת 2026 מצאה שהשפעות מינון-תגובה עבור משקל הגוף היו צנועות: מינונים גבוהים יותר ומשכי זמן ארוכים יותר הראו השפעות ברורות יותר אך עדיין קטנות (Mohammadi et al., 2026). ה-RDA למבוגרים הוא 310 עד 420 מ”ג ביום מכלל המקורות, והגבול העליון של ה-NIH למגנזיום מתוספים בלבד הוא 350 מ”ג ביום.

הצורה חשובה לסבילות. מגנזיום אוקסיד הוא זול ונמצא בשימוש נרחב בניסויים אך נספג בצורה לקויה והוא הצורה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר לגרום לצואה רכה. מגנזיום גליצינאט (או ביסגליצינאט) נספג טוב יותר, בעל סבירות נמוכה יותר לגרום לבעיות עיכול ולעיתים קרובות מומלץ לשימוש בערב בשל המוניטין המרגיע שלו. מגנזיום ציטראט נופל באמצע, עם ספיגה סבירה ונטייה משלשלת קלה שחלק מהאנשים מוצאים כמועילה. להשוואה בין צורות והנחיות מעשיות לבחירת צורה, ראו את מדריך צורות המגנזיום שלנו.

עבור רוב המבוגרים, תוסף בטווח של 200–350 מ”ג בנוסף לתזונה הגונה מכסה את הפער מבלי לחצות את הגבול העליון לתוספים. הניסויים נמשכו שבועות עד חודשים, לכן תכננו לפחות חודשיים עד שלושה חודשים של שימוש יומי לפני שתשפטו השפעה כלשהי.

הצורה חשובה בעיקר לסבילות. ה-NIH מציין כי במחקרים קטנים, צורות שמתמוססות היטב (ציטראט, אספרטאט, לקטאט, כלוריד) נספגו באופן מלא יותר ממגנזיום אוקסיד, וכי מינונים גבוהים של תוספים גורמים לעיתים קרובות לשלשול. מגנזיום גליצינאט הוא בחירה פופולרית משום שאנשים רבים סובלים אותו היטב, כולל בשעות הערב. למינון לפי מטרה, ראו את מדריך מינון מגנזיום גליצינאט שלנו.

אם אתם נוטלים תרופות לסוכרת או ללחץ דם, דברו תחילה עם הרופא שלכם. מגנזיום מקיים אינטראקציה עם מספר תרופות, ורגישות טובה יותר לאינסולין עשויה לשנות את כמות התרופות לסוכרת שאתם צריכים.

מה שמגנזיום לא יעשה עבור ירידה במשקל

מגנזיום אינו מדכא תיאבון, אינו מאיץ את חילוף החומרים, אינו חוסם ספיגת פחמימות ואינו גורם לתאי שומן לשחרר שומן אגור. כל מוצר הנמכר בתור “שורף שומן” מבוסס מגנזיום מציג את הראיות באופן מטעה.

קלוריות עדיין קובעות. מגנזיום יכול לעזור למנגנון המטבולי לפעול כראוי, אך הוא אינו יכול ליצור גירעון. אם אתם אוכלים הרבה מעבר לצרכים שלכם, תיקון חסר לא יוביל לירידה במשקל. אם אתם נמצאים בגירעון מתון, מתאמנים, ועדיין תקועים, מגנזיום נמוך הוא גורם סביר אחד שקל לבדוק מבין כמה אפשרויות.

הוא גם אינו מהווה תחליף לטיפול בתנגודת לאינסולין באמצעות שינויים באורח החיים. פעילות גופנית, פחות פחמימות מזוקקות, יותר סיבים תזונתיים ובקרה קלורית עקבית נותרו הכלים העיקריים. מגנזיום הוא חלק תומך.

תערובות מיוחדות של “מגנזיום לירידה במשקל” במחירי פרימיום אינן מציעות דבר שתוסף מגנזיום סטנדרטי ובעל סבילות טובה במינון הגיוני אינו מציע.

השורה התחתונה — מי מפיק את התועלת הרבה ביותר

מגנזיום נוטה ביותר לעזור עם משקל אצל אנשים עם רמות מגנזיום נמוכות, תנגודת לאינסולין או דלקת כרונית, מצבים שלעתים קרובות חופפים אצל אנשים המתמודדים עם קושי במשקלם. אצל אנשים ללא בעיות אלו, הניסויים מראים מעט מאוד עד אפס שינוי בהרכב הגוף.

האדם שסביר ביותר שיפיק תועלת נוטה להיראות כך: משקל עודף סביב המותניים, רמות גלוקוז בצום או A1C גבוליות או בעלייה, שינה ירודה ותזונה דלה באגוזים, זרעים, שעועית, דגנים מלאים ועלים ירוקים. מגנזיום לא גרם לתמונה הזו, אך חסר עלול להפוך כל שינוי אחר לפחות יעיל.

עבור אותו אדם, תוסף מגנזיום יומי במסגרת הרף העליון לתוספים של 350 מ”ג הוא צעד בעלות נמוכה ובסיכון נמוך. פרופיל תופעות הלוואי הוא קל במינונים הגיוניים, וההיגיון נשען על ניסויים בבני אדם של רגישות לאינסולין ודלקת ולא על מחקרים בבעלי חיים.

צעדים מעשיים אם אתם מחליטים ליטול תוסף

אם המטרה העיקרית שלכם היא ניהול משקל, מגנזיום אינו המרכיב המרכזי. הוא רכיב תזונתי ברקע ששומר על תפקוד תקין של מספר מסלולים מטבוליים. תיקון חסר עשוי להסיר מכשול אחד לרגישות לאינסולין ולבקרת דלקת, מה שיכול לתמוך בתזונה ובפעילות גופנית, אך לא להחליף אותן.

מקורות מזון טובים למגנזיום כוללים עלים ירוקים כהים (תרד, מנגולד, קייל), גרעיני דלעת וחמניות, שקדים, קשיו, שעועית שחורה, אדממה, שוקולד מריר (70% ומעלה) ודגנים מלאים. תזונה הבנויה על מזונות אלה יכולה לספק 300 עד 400 מ”ג ביום ללא תוספים. אם התזונה שלכם כבר מכסה את הטווח הזה ורמת המגנזיום בדם שלכם תקינה, הוספת כמות נוספת לא תעזור עם משקל.

אם אתם נוטלים מגנזיום לפני השינה כדי לעזור עם שינה, שכן למגנזיום פומי יש ראיות צנועות לקיצור הזמן הנדרש להירדמות אצל מבוגרים עם נדודי שינה (Mah & Pitre, 2021), אותו מינון משרת מטרה כפולה: כל תועלת מטבולית מתיקון חסר מתקבלת ללא תוספת מאמץ. שלבו מגנזיום עם ארוחה מוקדם יותר בערב אם יציאות רכות מהוות דאגה, ולאחר מכן העבירו לשעת השינה ברגע שאתם יודעים שאתם סובלים אותו היטב.

סקירת Cochrane מצאה כי תוספי מגנזיום אינם צפויים לעזור בהתכווצויות שרירי שלד באוכלוסייה הכללית (Garrison et al., 2020), ולכן האמונה הרווחת שמגנזיום מונע התכווצויות ברגליים במהלך פעילות גופנית אינה נתמכת היטב. התועלת של נטילת תוספים היא בעיקרה מטבולית ותלויה בנקודת התחלה של חוסר מספקות.

האם מגנזיום שורף שומן בטני?

לא. מגנזיום אינו שורף שומן בשום מקום, כולל הבטן. שומן סביב האיברים קשור קשר הדוק לתנגודת לאינסולין, ומגנזיום יכול לשפר סמנים של רגישות לאינסולין אצל אנשים עם רמות נמוכות או בסיכון לסוכרת. זה עשוי להקל במעט על ירידה בשומן בטני כאשר אתם אוכלים גם בגירעון קלורי ונשארים פעילים, אך הוא אינו עושה דבר בפני עצמו.

כמה זמן לוקח למגנזיום להשפיע על המשקל?

הניסויים במטא-אנליזה העיקרית נמשכו בין 6 ל-24 שבועות. אף אחד מהם לא הראה השפעות בתוך ימים. אם אתם מתחילים ליטול מגנזיום, תנו לכך לפחות חודשיים עד שלושה חודשים של שימוש יומיומי לפני שתחליטו אם הוא עושה משהו עבור ניהול המשקל שלכם (Askari et al., 2021).

איזה סוג של מגנזיום הוא הטוב ביותר לירידה במשקל?

שום צורה לא הוכחה כעולה על האחרות לירידה במשקל. בחרו צורה שאתם סופגים וסובלים היטב מספיק כדי ליטול אותה מדי יום. ה-NIH מציין כי צורות מסיסות כמו ציטראט נספגות טוב יותר מאוקסיד במחקרים קטנים. גליצינאט הוא בחירה נפוצה מכיוון שהוא עדין לקיבה. מגנזיום אוקסיד הוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר לגרום לשלשול.

האם תוספי מגנזיום יכולים להחליף תזונה ופעילות גופנית לצורך ירידה במשקל?

לא. השינוי הממוצע ב-BMI במטא-אנליזה של 32 ניסויים היה ‎−0.21 ק”ג/מ”ר, ושינויים במשקל היו מוגבלים לאנשים עם בעיות מטבוליות או מגנזיום נמוך. מגנזיום יכול לגרום למאמצים האחרים שלכם לפעול טוב יותר אם חסר עיכב אתכם. הוא אינו יכול לעשות את העבודה במקומכם (Askari et al., 2021).

האם מגנזיום עוזר עם אגירת נוזלים ונפיחות?

חלק מהאנשים מדווחים על פחות נפיחות לאחר התחלת מגנזיום, במיוחד סביב המחזור החודשי שלהם, אך הראיות דלות. כל שינוי על המשקל שמקורו במים אינו אובדן שומן. מגנזיום ציטראט יכול גם להוריד את המשקל לזמן קצר באמצעות ההשפעה המשלשלת שלו, אשר מכוסה במדריך שלנו למגנזיום ציטראט.

האם זה בטוח ליטול מגנזיום בזמן נטילת תרופה לירידה במשקל כמו סמגלוטייד?

מגנזיום תואם בדרך כלל לשימוש עם תרופות GLP-1, אך ידעו את הרופא הרושם שלכם. תרופות אלו מאטות את התרוקנות הקיבה ולעתים קרובות גורמות לבחילה או לשלשול, כך שצורה עדינה לקיבה היא הבחירה הטובה יותר, ומגנזיום אוקסיד הוא הצורה שיש להימנע ממנה. אם אתם נוטלים תרופות פומיות אחרות, שמרו על מרווח של שעתיים בינן לבין המגנזיום.