מגנזיום ל-תראונאט (Magtein): המגנזיום הייעודי למוח (סקירת ראיות 2026)

נקודות עיקריות

MgT צמח מתוך מחקר בחולדות שהראה שהעלאת המגנזיום במוח שיפרה למידה וזיכרון והעלתה את צפיפות הסינפסות (Slutsky et al., 2010). שלושה ניסויים בבני אדם מדווחים על שיפורים קוגניטיביים: במבוגרים צעירים עם שינה לקויה (Lopresti et al., 2025), במבוגרים בני 50 עד 70 עם ליקוי קוגניטיבי (Liu et al., 2016) ובאמצעות פורמולה משולבת, במבוגרים סינים בריאים (Zhang et al., 2022). הנתונים על שינה חלוקים, וניסוי במחלימות מסרטן השד לא מצא שום תועלת כלל (Ni et al., 2023). לשינה, להתכווצויות שרירים או לחסר כללי, מגנזיום גליצינאט הוא הבחירה המעשית יותר. שימו לב לסך הכולל שלכם: מגנזיום מתוספים צריך להישאר ב-350 מ”ג ליום או פחות (NIH ODS).

מהו מגנזיום ל-תראונאט?

MgT הוא מגנזיום הקשור ל-L-תראונאט, מטבוליט של ויטמין C. חוקרים ב-MIT פיתחו אותו מכיוון שמגנזיום רגיל שניתן דרך הפה תרם מעט ללמידה ולזיכרון בעבודתם בבעלי חיים, בעוד ש-MgT העלה את המגנזיום במוח ושיפר את שניהם (Slutsky et al., 2010; Sun et al., 2016).

הצורה הממותגת שבה השתמשו רוב הניסויים היא Magtein. יש לכך חשיבות, מכיוון שלא ניתן להניח שתוצאות מניסויי Magtein תקפות לכל מוצר המסומן כ-“magnesium threonate”.

תראונאט היא מולקולה גדולה יחסית למגנזיום, ולכן גרם של MgT מספק הרבה פחות מגנזיום אלמנטלי מאשר גרם של גליצינאט או ציטראט. הדבר הופך את MgT לכלי לקוי לתיקון חסר כללי, וזו הסיבה לכך ש-MgT וגליצינאט, אוקסיד וציטראט ממלאים תפקידים שונים.

כיצד פועל מגנזיום תראונאט במוח?

בחולדות, העלאת המגנזיום במוח באמצעות MgT שיפרה למידה, זיכרון עבודה וזיכרון לטווח קצר וארוך, הגבירה את צפיפות הסינפסות בהיפוקמפוס והגבירה את האיתות של קולטני NMDA (Slutsky et al., 2010). עבודה מאוחרת יותר מצאה שתראונאט עצמו מעלה את המגנזיום בתוך נוירונים, השפעה שמלחי מגנזיום נפוצים אחרים לא שחזרו (Sun et al., 2016).

מחקר ההמשך הוסיף שלושה פרטים. תראונאט מופיע באופן טבעי בנוזל המוח והשדרה, ו-MgT פומי העלה את רמתו שם. בנוירונים מתורבתים מההיפוקמפוס, תראונאט הגביר מגנזיום תוך-תאי, קולטני NMDA המכילים NR2B וצפיפות סינפסות תפקודית. השפעות אלו פעלו דרך נשאי גלוקוז, ותראונאט גם הגביר את צפיפות הסינפסות בנוירונים שהופקו מתאי גזע אנושיים (Sun et al., 2016).

במודל עכבר של מחלת אלצהיימר, העלאת המגנזיום במוח מנעה אובדן סינפסות והפכה ליקויים קוגניטיביים (Li et al., 2014). למודלים של אלצהיימר בעכברים יש היסטוריה דלה בחיזוי תוצאות בבני אדם, כך שזוהי סיבה לחקור את MgT, ולא הוכחה לכך שהוא מטפל בדמנציה.

שני מחקרים במכרסמים מקשרים גם בין מגנזיום גבוה יותר במוח להכחדת פחד טובה יותר ולפחות הכללת-יתר של פחד, תהליכים הרלוונטיים לחרדה (Abumaria et al., 2011; Abumaria et al., 2013). לא פורסם אף ניסוי בבני אדם על חרדה של MgT לבדו.

מה מראים הניסויים בבני אדם?

קוגניציה היא הסיפור החזק יותר, עם שלושה ניסויים חיוביים. תוצאות השינה שונות בין שני הניסויים שמדדו אותה. ניסוי אחד באוכלוסייה קלינית לא מצא תועלת באף מדד תוצאה.

ביצועים קוגניטיביים וזיכרון

הניסוי של Lopresti חילק באופן אקראי 100 מבוגרים בני 18 עד 45 עם חוסר שביעות רצון משינה לפי דיווח עצמי ל-2 גרם של Magtein מדי יום או פלצבו במשך 6 שבועות. הקוגניציה הכללית ב-NIH Toolbox השתפרה יותר עם Magtein (p = 0.043), עם ההשפעות הגדולות ביותר על זיכרון עבודה וזיכרון אפיזודי. זמן התגובה השתפר (p = 0.031), והגיל הקוגניטיבי המשוער ירד ב-7.5 שנים. מטריצות רייבן, מבחן הסקת מסקנות, לא השתנו (Lopresti et al., 2025).

ניסוי מוקדם יותר גייס 44 מבוגרים בני 50 עד 70 עם ליקוי קוגניטיבי ונתן להם MMFS-01, פורמולת מגנזיום L-תראונאט, או פלצבו במשך 12 שבועות. היכולת הקוגניטיבית הכללית השתפרה באופן מובהק (p = 0.003, d של כהן = 0.91), ותפקודים ניהוליים, שהיו נמוכים בהרבה מהנורמות לגיל בנקודת ההתחלה, כמעט התנרמלו. תגובות פלצבו חזקות גרמו לכך שהניסוי לא יכול היה להעריך השפעות על שינה או חרדה (Liu et al., 2016).

ניסוי שלישי נתן ל-109 מבוגרים סינים בריאים בני 18 עד 65 פורמולת Magtein שהכילה גם פוספטידילסרין וויטמינים C ו-D, במינון של 2 גרם ליום במשך 30 ימים. הציונים השתפרו בכל חמשת החלקים של מבחן זיכרון קליני סטנדרטי, עם שיפורים גדולים יותר בקרב משתתפים מבוגרים יותר (Zhang et al., 2022). מכיוון שלפורמולה היו מספר רכיבים, הניסוי אינו יכול לבודד את חלקו של ה-MgT.

שינה

הניסוי של Hausenblas נתן ל-80 מבוגרים בני 35 עד 55 עם בעיות שינה לפי דיווח עצמי 1 גרם של MgT ליום או פלצבו במשך 21 ימים. נתוני טבעת Oura הראו ציוני שינה עמוקה ושנת REM טובים יותר עם MgT, והמשתתפים דיווחו על שיפור במצב הרוח, באנרגיה, בעירנות ובפרודוקטיביות. קבוצת ה-MgT נותרה יציבה בעוד שקבוצת הפלצבו חוותה ירידה (Hausenblas et al., 2024).

הניסוי של Lopresti, במינון כפול ובמשך זמן כפול, מצא דבר שונה. פגיעה הקשורה לשינה לפי דיווח עצמי השתפרה, אך הפרעות שינה, שינה משקמת ורווחה אישית לא השתפרו, ונתוני הטבעת לא הראו הבדלים בשינה בין הקבוצות. קצב הלב ירד ושונות קצב הלב עלתה עם Magtein. בקרב משתתפים עם בעיות שינה חמורות יותר, הפרעות השינה אכן השתפרו (Lopresti et al., 2025).

בסיכומו של דבר, MgT עשוי לסייע לאופן שבו אנשים מתפקדים לאחר שינה לקויה יותר משהוא משנה את השינה עצמה, עם השפעות ברורות יותר אצל אנשים ששנתם גרועה יותר מלכתחילה. כאשר שינה היא המטרה העיקרית, מגנזיום גליצינאט נותר הבחירה הראשונה הפשוטה יותר.

היכן ש-MgT לא עזר

ניסוי בקרב 109 מטופלות לאחר ניתוח סרטן השד נתן ל-48 מהן MgT ול-61 פלצבו במשך 12 שבועות. MgT לא מנע כאב מתמשך שלאחר ניתוח, והוא לא שיפר ציוני כאב, מצב רוח, שינה או קוגניציה בהשוואה לפלצבו (Ni et al., 2023). תוצאות חיוביות במבוגרים בריאים או עם ליקוי קל אינן עוברות באופן אוטומטי לאנשים עם בעיה בסיסית שונה.

עד כמה חזקות תוצאות ה-MgT?

מבטיחות אך דלות. כל ממצא נשען על ניסוי אחד, ערכי ה-p הקוגניטיביים יושבים קרוב לרף ה-0.05, ומספר מדדי תוצאה שנמדדו לא השתנו. התוצאה הקוגניטיבית העיקרית של הניסוי של Lopresti הייתה p = 0.043 ותוצאת זמן התגובה שלו הייתה p = 0.031 (Lopresti et al., 2025).

הביטו במה שנשאר ללא שינוי באותו ניסוי. מטריצות רייבן, מבחן הסקת מסקנות, לא השתנו. שינה שנמדדה באמצעות טבעת לא הייתה שונה בין הקבוצות, וכך גם שינה משקמת או רווחה אישית כללית (Lopresti et al., 2025). ניסוי המודד מדדי תוצאה רבים יעלה כמה מובהקים במקרה, ולכן מקבץ של תוצאות גבוליות דורש חזרה לפני שמישהו יתייחס אליו כמוכרע.

הניסוי של Liu דיווח על גודל השפעה גדול, d של כהן של 0.91, אך עם 23 אנשים שנטלו MMFS-01 ו-21 שנטלו פלצבו (Liu et al., 2016). ניסויים קטנים נוטים לעיתים קרובות להפריז בהערכת גודל ההשפעה. הניסוי של Zhang בדק פורמולה שהכילה גם פוספטידילסרין וויטמינים C ו-D (Zhang et al., 2022), וניסוי השינה של Hausenblas נמשך 21 ימים (Hausenblas et al., 2024).

אין בכך כדי לומר ש-MgT אינו עושה דבר. המשמעות היא שהסיכום הכן הוא “מוקדם, עקבי בכיוון, טרם אושר”. שלב הבא משכנע יהיה ניסוי גדול יותר בקבוצה אחת מוגדרת היטב, כגון מבוגרים מעל גיל 60 עם תלונות קלות על זיכרון, שיימשך לפחות שישה חודשים, עם מדד תוצאה עיקרי יחיד שנרשם מראש.

מגנזיום תראונאט מול גליצינאט: מה כדאי לקחת?

הם עונים על שאלות שונות. MgT מיועד לתמיכה קוגניטיבית. מגנזיום גליצינאט מיועד לצורכי מגנזיום יומיומיים, לשינה, להתאוששות שרירים ולתיקון חסר. רוב האנשים צריכים להתחיל עם גליצינאט ולשקול MgT רק אם קוגניציה היא המטרה הספציפית.

גליצינאט מרכז יותר מגנזיום אלמנטלי בכל גרם, עדין לקיבה, ומביא איתו גליצין, שיש לו השפעות מרגיעות משל עצמו. ההשוואה שלנו בין צורות מגנזיום מכסה ספיגה וסבילות בפירוט.

נטילה של שניהם אפשרית אך דורשת חשבון. ה-NIH קובע את רמת הצריכה המרבית הנסבלת עבור מגנזיום מתוספים ומתרופות על 350 מ”ג ליום למבוגרים, בנפרד ממגנזיום במזון (NIH ODS). הגליצינאט שלנו מספק 275 מ”ג מגנזיום אלמנטלי למנה, כך שהוספת מנה מלאה של MgT מעבר לכך תדחוף את המגנזיום מתוספים מעבר ל-350 מ”ג. קראו את המגנזיום האלמנטלי בכל תווית והתאימו, או התייעצו עם קלינאי לפני חריגה מהמגבלה.

כמה מגנזיום תראונאט כדאי לקחת?

הניסויים השתמשו ב-1 גרם ליום במשך 21 ימים (Hausenblas et al., 2024) וב-2 גרם ליום במשך 6 שבועות (Lopresti et al., 2025) או 30 ימים (Zhang et al., 2022). לא קיימת השוואה ראש בראש בין מינונים, כך שפרוטוקול ה-2 גרם שעומד מאחורי התוצאות הקוגניטיביות הוא נקודת ההתייחסות הרלוונטית ביותר.

חלוקת הכמות היומית בין הבוקר לערב עם אוכל היא נוהג נפוץ וקלה לקיבה. זהו אינו תוסף שמרגישים ביום הראשון. השינויים הקוגניטיביים נמדדו במבחנים סטנדרטיים לאחר שבועות של שימוש יומיומי, לכן עקבו אחר משהו מוחשי, כגון זמן תגובה באפליקציית בדיקה או היזכרות ברשימת מילים, לאורך 6 שבועות לפחות.

אם אתם כבר נוטלים מוצר מגנזיום אחר, החשיבו אותו. מגבלת ה-350 מ”ג חלה על כל המגנזיום מתוספים ביחד (NIH ODS).

האם מגנזיום תראונאט בטוח?

הניסויים שפורסמו מדווחים על סבילות טובה. הניסוי של Lopresti לא מצא תופעות לוואי מובהקות (Lopresti et al., 2025), והניסוי של Hausenblas תיאר את MgT כבטוח ונסבל היטב (Hausenblas et al., 2024). תופעות לוואי, כאשר הן מתרחשות, דומות לאלו של צורות מגנזיום אחרות, בעיקר צואה רכה בצריכות גבוהות יותר.

הניסוי הארוך ביותר נמשך 12 שבועות (Liu et al., 2016; Ni et al., 2023), ולכן בטיחות ארוכת טווח במינונים אלה לא נחקרה בניסויים מבוקרים. כליות בריאות מפנות עודפי מגנזיום מהגוף (NIH ODS), ולכן אנשים עם מחלת כליות אינם צריכים ליטול תוספי מגנזיום ללא ייעוץ רפואי. תוספי מגנזיום יכולים גם לקיים אינטראקציה עם תרופות: הם יכולים להפחית ספיגה של אנטיביוטיקות מסוימות ושל ביספוספונאטים לאוסטאופורוזיס אם הם נלקחים קרוב מדי זה לזה, ושימוש ארוך טווח בתרופות לריפלוקס חומצי יכול להוריד את רמות המגנזיום (NIH ODS). כל מי שנוטל תרופות הפועלות על המוח צריך לציין בפני הרופא המטפל שלו על תוסף חדש המכוון למוח.

האם המחקר על MgT ממומן על ידי התעשייה?

התעשייה מעורבת בחלק גדול ממנו. שלושה מתוך ששת המחברים של ניסוי השינה של Hausenblas מציינים את AIDP, Inc.‎ כהשתייכות המוסדית שלהם, ו-AIDP מחזיקה בזכויות היוצרים על המאמר (Hausenblas et al., 2025 correction). רוב הניסויים בדקו את Magtein הממותג או פורמולה קשורה.

הניסויים עצמם הם אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרי פלצבו, ומבנה זה מגביל את המידה שבה מתן חסות יכול לעצב את התוצאה. מה שחסר הוא ניסוי גדול של חוקרים ללא קשר מסחרי, רצוי כזה שיימשך יותר מ-12 שבועות וימדוד תוצאות כגון הידרדרות קוגניטיבית לאורך זמן.

האם מגנזיום אצטיל טאוראט הוא מגנזיום טוב יותר למוח?

מחקר אחד בחולדות אומר שייתכן שכן. השוואה משנת 2026 בין מגנזיום אצטיל טאוראט לבין MgT בחולדות בוגרות הגיעה למסקנה שאצטיל טאוראט סיפק זמינות ביולוגית טובה יותר של מגנזיום והשפעות נוירופיזיולוגיות חזקות יותר (Kumar et al., 2026). שום מחקר בבני אדם לא השווה בין השניים.

המחקר השתמש במגנזיום ברקמות כנקודת הסיום העיקרית שלו ומדד תוצאות התנהגותיות וביוכימיות לצדו. מחבריו כינו את אצטיל טאוראט מועמד נוירו-תרפויטי מבטיח והציעו עבודה עתידית על מלחי מגנזיום בעלי זמינות ביולוגית למוח בשילוב עם תרכובות נוירופרוטקטיביות אחרות (Kumar et al., 2026). אחד המחברים מציין חברת מחקר מסחרית כשיוך מוסדי.

עבור קורא שמחליט מה לקנות היום, הנקודה המעשית פשוטה. MgT הוא צורת המגנזיום הממוקדת-מוח היחידה עם ניסויים אקראיים בבני אדם (Lopresti et al., 2025; Liu et al., 2016). אצטיל טאוראט הוא מתחרה מעניין על הנייר, ויידרשו ניסויים בבני אדם לפני שניתן יהיה להמליץ עליו על פני MgT.

מה הקשר בין מגנזיום במוח לבין מחלה נוירולוגית?

חוקרים בוחנים את הקשר, בעיקר בבעלי חיים. מחקר משנת 2025 מצא רמות מגנזיום נמוכות יותר בנוזל המוח והשדרה של חולים עם מחלות הקשת נוירומיאליטיס אופטיקה (neuromyelitis optica spectrum disorder), מצב אוטואימוני של המוח וחוט השדרה, בהשוואה למטופלי ביקורת (Fu et al., 2025).

אותו צוות נתן לאחר מכן MgT למודל עכבר של המחלה לפני השראת הנזק. טיפול מקדים הפחית את האובדן של חלבון תעלת-מים מרכזי, הסננה של תאי מערכת החיסון, הפעלה של תאי תמיכה, אובדן מיאלין וחסכים נוירולוגיים. בתאי כלי דם מוחיים אנושיים מתורבתים, MgT גם הגן על חלבוני ה-tight-junction שאוטמים את מחסום הדם-מוח, דרך תעלת מגנזיום בשם TRPM7 (Fu et al., 2025).

יחד עם העבודה בעכברי אלצהיימר (Li et al., 2014) ומחקרי הלמידה המקוריים בחולדות (Slutsky et al., 2010), הדבר בונה תמונה שבה למגנזיום במוח יש חשיבות לאופן שבו מערכת העצבים מתמודדת עם עקה ומחלה. שום חלק מכך אינו מראה שנטילת MgT מטפלת במצב נוירולוגי בבני אדם, וכל מי שיש לו אבחנה כזו אינו צריך להשתמש בו כתחליף לטיפול רפואי.

עד כמה נפוצה צריכת מגנזיום נמוכה?

נפוצה. סקירה משנת 2025 מעריכה כי כ-31% מאוכלוסיית העולם, בערך 2.4 מיליארד בני אדם, אינם מגיעים לצריכות המגנזיום המומלצות, וסקרים לאומיים בארה”ב ובמקומות אחרים מוצאים בעקביות פערים גדולים (Zhang et al., 2025).

אותה סקירה מצביעה על תזונות דלות בדגנים מלאים וירקות, אובדנים בעיבוד, דלדול קרקעות, הזדקנות ומחלות כרוניות כגורמים מניעים (Zhang et al., 2025). בדיקות דם הן מדד חלש, מכיוון שהגוף שומר על רמת מגנזיום יציבה בסרום גם כאשר מאגרי הרקמות מתרוקנים.

הדבר חשוב עבור MgT באופן ספציפי. אם מגנזיום במוח משפיע על סינפסות, כפי שעבודות בבעלי חיים מציעות (Slutsky et al., 2010; Sun et al., 2016), אזי אדם יכול לאכול “מספיק” לפי סטנדרטים של בדיקות דם ועדיין לא להכניס מגנזיום למוח ביעילות. זוהי התיאוריה שמאחורי MgT. היא לא נבדקה ישירות בבני אדם, משום שמדידת מגנזיום במוח בבני אדם חיים היא קשה.

האם צריכת מגנזיום קשורה להזדקנות המוח?

במחקרי תצפית גדולים, כן, אם כי הם אינם יכולים להוכיח סיבה ותוצאה. בקרב 6,001 מבוגרים מ-UK Biobank בני 40 עד 73, צריכת מגנזיום תזונתית גבוהה יותר לוותה בנפחים גדולים יותר של חומר אפור והיפוקמפוס הן בגברים והן בנשים (Alateeq et al., 2023). מעקב בקרב 5,775 משתתפים מצא כי דלקת נמוכה יותר נראתה כמסבירה חלק מאותו קשר (Alateeq et al., 2024).

המחקר הראשון גם עקב אחר האופן שבו צריכת המגנזיום השתנתה לאורך זמן. בנשים, דפוס של צריכה גבוהה אך יורדת היה קשור לנפחי מוח גדולים יותר, בעוד שדפוס נמוך אך עולה היה קשור לנפחים קטנים יותר ויותר נגעים בחומר הלבן. הקשר המגן נראה חזק יותר בנשים לאחר גיל המעבר, ולחץ הדם לא נראה כמסביר אותו (Alateeq et al., 2023).

הניתוח השני מצביע במקום זאת על דלקת. צריכת מגנזיום גבוהה יותר הייתה קשורה ל-hs-CRP נמוך יותר, פחות תאי דם לבנים ו-GlycA נמוך יותר, סמן דלקת נוסף, ו-hs-CRP נמוך יותר תיווך את הקשר בין מגנזיום לנפח החומר האפור (Alateeq et al., 2024). צריכה גבוהה יותר הייתה קשורה גם לנפח חומר לבן גדול יותר (Alateeq et al., 2024). שני המחקרים מדדו מגנזיום משאלוני מזון, לא מ-MgT או מתוסף כלשהו.

יותר אינו טוב יותר באופן אוטומטי. ב-Rotterdam Study, 9,569 מבוגרים היו במעקב במשך חציון של 7.8 שנים, והן מגנזיום נמוך בסרום (0.79 mmol/L או פחות) והן מגנזיום גבוה בסרום (0.90 mmol/L או יותר) היו קשורים לסיכון גבוה יותר לדמנציה בהשוואה לרמות בטווח הביניים (Kieboom et al., 2017). למשתתפים היה גיל ממוצע של 64.9, ו-823 פיתחו דמנציה במהלך המעקב (Kieboom et al., 2017). המחברים ביקשו שחזור של הממצאים, והממצא תואם את העצה הכללית לתקן מחסור מבלי לחרוג כלפי מעלה.

האם מזון יכול לכסות את צורכי המגנזיום שלך לפני שתוסיף MgT?

עבור אנשים רבים הוא יכול. קטניות, אגוזים, זרעים, דגנים מלאים וירקות עליים ירוקים הם מקורות טובים, ואין צורך להגביל מגנזיום ממזון מכיוון שכליות בריאות מפנות את העודף (NIH ODS). הגבול העליון של 350 mg חל רק על תוספי תזונה ותרופות.

ה-NIH מציין כי תזונות אמריקאיות רבות אינן מגיעות לרמת המגנזיום המומלצת, כאשר גברים מעל גיל 70 ובני נוער הם בעלי הסבירות הגבוהה ביותר לצריכות נמוכות. עם זאת, ברגע שמזון ותוספי תזונה נספרים יחד, סך הצריכות הוא בדרך כלל מעל הכמויות המומלצות (NIH ODS). הדבר הופך את הבדיקה של מה שאתה כבר אוכל ונוטל לכדאית לפני הוספת מוצר מגנזיום נוסף.

MgT מונח על גבי הבסיס הזה. הניסויים שלו בדקו השפעה ספציפית על קוגניציה ושינה אצל אנשים עם תלונות (Lopresti et al., 2025), לא דרך לספק את צורכי המגנזיום היומיים. מישהו שאוכל שפע של מזונות עשירים במגנזיום ורוצה לנסות MgT לזיכרון משתמש בו למטרה המיועדת לו. מישהו שמסתמך על MgT כדי לתקן תזונה לקויה אינו עושה זאת.

אנשים מסוימים נוטים יותר להגיע לרמות נמוכות. ה-NIH מונה אנשים עם מחלות במערכת העיכול כגון מחלת קרוהן או מחלת צליאק, אנשים עם סוכרת מסוג 2, אנשים עם שימוש ארוך טווח באלכוהול, ומבוגרים יותר (NIH ODS). חוסרים מוקדמים בדרך כלל אינם גורמים לתסמינים ברורים; מחסור יכול להביא לאובדן תיאבון, בחילה, עייפות וחולשה, ומחסור חמור יכול לגרום לעקצוץ, התכווצויות שרירים וקצב לב לא תקין (NIH ODS). לתסמינים אלה יש גורמים רבים אחרים, וזו הסיבה שרופא, ולא תווית של תוסף תזונה, צריך לברר אותם.

לחריגה בכיוון השני יש סימנים משלה. צריכות גבוהות מתוספי תזונה ומתרופות עלולות לגרום לשלשול, בחילה והתכווצויות בטן (NIH ODS), וזו סיבה נוספת לחבר יחד כל מקור מגנזיום לפני שילוב מוצרים.

עבור מי מגנזיום תראונאט הוא הטוב ביותר?

מבוגרים שרוצים תמיכה קוגניטיבית וכבר כיסו את צורכי המגנזיום הכלליים שלהם. ניסויים הראו יתרונות בצעירים עם שינה ירודה ובמבוגרים בני 50 עד 70 עם ליקוי קוגניטיבי (Lopresti et al., 2025; Liu et al., 2016). מבוגרים ללא תלונות על שינה או תלונות קוגניטיביות לא נחקרו.

גישה הגיונית היא לכסות תחילה את צורכי המגנזיום הבסיסיים, דרך מזון ובמידת הצורך תוסף גליצינאט, ואז להחליט אם כדאי להוסיף MgT לזיכרון ולריכוז. אם משלבים ביניהם, יש לשמור על מגנזיום מתוספים בתוך הגבול של 350 mg (NIH ODS).

עבור אנשים שמרכיבים שגרת מוח או אריכות ימים רחבה יותר, MgT ניצב לצד CoQ10 ו-NMN, אשר מתמקדים באנרגיה תאית במקום בסינפסות. עבור בעיות קוגניטיביות הנובעות ממתח, מגנזיום לחרדה ואשווגנדה מתייחסים להיבט הקורטיזול באופן ישיר יותר.

מה אנחנו עדיין לא יודעים

האם MgT מעלה את המגנזיום במוח בבני אדם, האם הוא מאט ירידה קוגניטיבית לאורך שנים, והאם הוא עוזר לאנשים עם דמנציה מאובחנת. הראיות לחדירה למוח מגיעות מבעלי חיים ומנוירונים מתורבתים (Slutsky et al., 2010; Sun et al., 2016).

השיפורים הקוגניטיביים בבני אדם הם עדות עקיפה לכך שמשהו הגיע למוח, אך הם יכולים לשקף גם השפעות במקומות אחרים בגוף או תגובת פלצבו שהניסויים לא שלטו בה במלואה. תוצאות עכברי האלצהיימר (Li et al., 2014) לא לוו בניסוי דמנציה בבני אדם. הניסוי הקוגניטיבי הגדול ביותר נמשך 6 שבועות (Lopresti et al., 2025), וזהו זמן קצר עבור שאלה הנוגעת להזדקנות המוח.

שאלות נפוצות

מקורות

1. Slutsky I, Abumaria N, Wu LJ, et al. Enhancement of learning and memory by elevating brain magnesium. Neuron. 2010;65(2):165-77.
2. Sun Q, Weinger JG, Mao F, et al. Regulation of structural and functional synapse density by L-threonate through modulation of intraneuronal magnesium concentration. Neuropharmacology. 2016;108:426-39.
3. Lopresti AL, Smith SJ. The effects of magnesium L-threonate (Magtein(®)) on cognitive performance and sleep quality in adults: a randomised, double-blind, placebo-controlled trial. Front Nutr. 2025;12:1729164.
4. Liu G, Weinger JG, Lu ZL, et al. Efficacy and Safety of MMFS-01, a Synapse Density Enhancer, for Treating Cognitive Impairment in Older Adults: A Randomized, Double-Blind, Place-Controlled Trial. J Alzheimers Dis. 2016;49(4):971-90.
5. Zhang C, Hu Q, Li S, et al. A Magtein(®), Magnesium L-Threonate, -Based Formula Improves Brain Cognitive Functions in Healthy Chinese Adults. Nutrients. 2022;14(24).
6. Hausenblas HA, Lynch T, Hooper S, et al. Magnesium-L-threonate improves sleep quality and daytime functioning in adults with self-reported sleep problems: A randomized controlled trial. Sleep Med X. 2024;8:100121.
7. Hausenblas HA, Lynch T, Hooper S, et al. Corrigendum/Erratum to “Magnesium-L-threonate improves sleep quality and daytime functioning in adults with self-reported sleep problems: A randomized controlled trial” [Sleep Med: X 8 (2024) 100121]. Sleep Med X. 2025;9:100141.
8. Ni Y, Deng F, Yu S, et al. A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial to Evaluate the Therapeutic Effect of Magnesium-L-Threonate Supplementation for Persistent Pain After Breast Cancer Surgery. Breast Cancer (Dove Med Press). 2023;15:495-504.
9. Li W, Yu J, Liu Y, et al. Elevation of brain magnesium prevents synaptic loss and reverses cognitive deficits in Alzheimer’s disease mouse model. Mol Brain. 2014;7:65.
10. Abumaria N, Yin B, Zhang L, et al. Effects of elevation of brain magnesium on fear conditioning, fear extinction, and synaptic plasticity in the infralimbic prefrontal cortex and lateral amygdala. J Neurosci. 2011;31(42):14871-81.
11. Abumaria N, Luo L, Ahn M, et al. Magnesium supplement enhances spatial-context pattern separation and prevents fear overgeneralization. Behav Pharmacol. 2013;24(4):255-63.
12. Zhang W, Zhao Y. Global Dietary Magnesium Deficiency: Prevalence, Underlying Causes, Health Consequences, and Strategic Solutions. Int J Vitam Nutr Res. 2025;95(6):46828.
13. National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Magnesium fact sheet for consumers. Updated March 24, 2020.
14. Fu C, Huang L, Lian C, et al. Effects of long-term magnesium L-threonate supplementation on neuroinflammation, demyelination and blood-brain barrier integrity in mice with neuromyelitis optica spectrum disorder. Brain Res. 2025;1846:149234.
15. Kumar A, Mehan S, Gupta S, et al. Enhanced Neurophysiological Benefits of Magnesium-Acetyl-Taurate Over Magnesium-L-Threonate: A Comparative pre-clinical Study on Bioavailability, Synaptic Plasticity and Cognitive Functions. Neuromolecular Med. 2026;28(1).
16. Kieboom BCT, Licher S, Wolters FJ, et al. Serum magnesium is associated with the risk of dementia. Neurology. 2017;89(16):1716-1722.
17. Alateeq K, Walsh EI, Cherbuin N. Dietary magnesium intake is related to larger brain volumes and lower white matter lesions with notable sex differences. Eur J Nutr. 2023;62(5):2039-2051.
18. Alateeq K, Walsh EI, Ambikairajah A, et al. Association between dietary magnesium intake, inflammation, and neurodegeneration. Eur J Nutr. 2024;63(5):1807-1818.