ירידה ב-NAD+ אחרי גיל 40: מה באמת אפשר לעשות בקשר לזה

מדוע NAD+ באמת צונח אחרי גיל 40 — האם זו בעיית ייצור או בעיית הרס?

רוב השיווק של NAD+ מציג את הירידה כ”הגוף שלך מפסיק לייצר מספיק NAD+.” הניסוח המדויק יותר, בהתבסס על המחקר, הוא שאנזים בשם CD38 מתחיל לכלות אותו מהר יותר מכפי שהגוף שלך יכול למחזר אותו. טיפול רק בצד ההיצע מחמיץ מחצית מהמשוואה.

במשך שנים, ההנחה הייתה ישירה: NAD+ יורד מכיוון שמסלול ההצלה (salvage pathway) — מערכת המיחזור שבונה מחדש NAD+ מניקוטינאמיד — מאט עם הגיל. הפתרון נראה ברור מאליו: להציף את המערכת ביותר חומר מוצא (NMN או NR) ולתת לאנזימים לעשות את עבודתם.

ואז, ב-2016, Camacho-Pereira ועמיתיהם ב-Mayo Clinic פרסמו מחקר שהגדיר מחדש את התחום כולו. הם הראו כי CD38, אקטואנזים המתבטא על גבי תאי מערכת החיסון, הוא הגורם המניע העיקרי לירידה ב-NAD+ הקשורה לגיל. הביטוי והפעילות של CD38 עולים עם ההזדקנות, ועכברים שהונדסו ללא CD38 שמרו על רמות NAD+ ותפקוד מיטוכונדריאלי צעירים אפילו בגיל מתקדם. הירידה לא נבעה מכשל בייצור — היא נבעה מהאצה בצריכה (PMID 27304511).

המשך קריטי הגיע מ-Tarragó et al. (2018), אשר בדקו מעכב CD38 פוטנטי בשם 78c בעכברים שהזדקנו באופן טבעי. התוצאות היו מרשימות: 78c הפך את הירידה ב-NAD+ הקשורה לגיל ושיפר סבילות לגלוקוז, תפקוד שרירים, כושר גופני ותפקוד לבבי. השיפורים היו תלויים ברמות ה-NAD+ ברקמות והתהפכו כאשר סינתזת NAD+ נחסמה — מה שאישר שהמנגנון אכן תווך על ידי NAD+ (PMID 29719225).

באופן מכריע, CD38 לא רק צורך NAD+ — הוא גם מפרק NMN בעצמו לפני שניתן להמיר אותו ל-NAD+. משמעות הדבר היא שבגוף עם פעילות CD38 גבוהה (שזהו כל גוף מזדקן), חלק מה-NMN שאתה בולע נהרס לפני שהוא מגיע לתאים שלך. זו הסיבה שלגישת ה”פשוט תיקח יותר NMN” יש תקרת זכוכית, ומדוע התייחסות ל-CD38 היא המחצית השנייה של המשוואה.

האם פעילות גופנית מעלה NAD+ יותר מאשר תוספים?

פעילות אירובית קבועה מגבירה את NAMPT — האנזים מגביל הקצב במיחזור NAD+ — באמצעות שפעול AMPK. מספר מחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית מעלה NAD+ בצורה יעילה יותר מכל תוסף שנבדק עד כה. היא גם מפחיתה את פעילות CD38 על ידי הורדת דלקת כרונית.

כשאתה מתאמן, דרישת האנרגיה האקוטית ברקמת השריר מפעילה את AMPK (חלבון קינאז המופעל על ידי AMP), מד הדלק של התאים שלך. AMPK מגיב לגירעון האנרגטי על ידי הגברת NAMPT (ניקוטינאמיד פוספוריבוזילטרנספראז), שהוא אנזים צוואר הבקבוק במסלול ההצלה של NAD+. יותר NAMPT פירושו מיחזור NAD+ מהיר יותר — הגוף שלך ממיר את שברי הניקוטינאמיד בחזרה ל-NAD+ תפקודי בצורה יעילה יותר.

פעילות אירובית יעילה בכ-9% יותר בהעלאת NAMPT מאשר אימוני התנגדות בלבד, אם כי שניהם תורמים. היעד המעשי: 30–45 דקות של פעילות אירובית בעצימות מתונה עד נמרצת, 4–5 פעמים בשבוע. HIIT (אימון הפוגות בעצימות גבוהה) יוצר את אות ה-AMPK האקוטי החזק ביותר, אך פעילות מתונה עקבית מספקת תמיכה מתמשכת טובה יותר ב-NAD+ מאשר אימונים עצימים מזדמנים.

פעילות גופנית תוקפת גם את צד הדליפה: פעילות גופנית סדירה מפחיתה דלקת סיסטמית (CRP, IL-6), מה שמוריד את ביטוי CD38. היא מפחיתה שומן בטני, גורם מניע נוסף לדלקת כרונית ולהגברת ביטוי CD38. והיא משפרת ביוגנזה מיטוכונדריאלית ללא תלות ב-NAD+ — יצירת מיטוכונדריות חדשות כדי להחליף את הפגומות שמחזור NAD+ לא יעיל צבר.

זו הסיבה שניסוי הרצים עם NMN (Liao et al., 2021) — שבו NMN בשילוב עם אימוני כושר הניב שיפורים אירוביים תלויי-מינון — הראה את התוצאה התפקודית החזקה ביותר בספרות ה-NMN (PMID 34238308). שתי ההתערבויות הן סינרגטיות: פעילות גופנית מכינה את המסלול, NMN מספק סובסטרט נוסף.

האם NMN ו-NR יכולים בפועל למלא מחדש את מכל ה-NAD+?

הן NMN והן NR מכפילים באופן אמין את ה-NAD+ במחזור הדם בניסויים בבני אדם בתוך 14 ימים. אין הבדל בעל משמעות קלינית ביניהם למטרה זו. הבחירה היא מעשית — עלות, זמינות, צורה — ולא מדעית.

ניסוי ראש-בראש בבני אדם משנת 2026 (Christen et al., Nature Metabolism (PMID 41540253)) השווה ישירות בין NMN, NR וניקוטינאמיד בקרב 65 מבוגרים בריאים. במינון של 1,000 מ”ג/יום במשך 14 ימים, NMN ו-NR הכפילו בקירוב את ה-NAD+ במחזור הדם. ניקוטינאמיד רגיל לא שמר על רמות מוגברות. ממצא זה מיישב את הוויכוח “איזה חומר מוצא” ברמת הסמן הביולוגי: הם שווי ערך. אם תחליט לנסות NMN, השוואת תוספי ה-NMN שלנו מפרטת אילו מותגים מפרסמים תעודות אנליזה (COA) לפי אצווה וכמה כל אחד עולה לכל 500 מ”ג.

הסקירה השיטתית משנת 2026 מאת Gallagher et al. בחנה 33 מחקרים בבני אדם ואישרה עלייה עקבית ב-NAD+ עם סבילות טובה, אך ציינה שתוצאים תפקודיים בהמשך המסלול נותרו “הטרוגניים ולעתים קרובות חסרי השפעה” (PMID 41655607). טווח המינונים המעשי הוא 250–500 מ”ג/יום לתמיכה כללית ב-NAD+, כאשר עד 1,200 מ”ג/יום נבדקו בבטחה בניסוי הפעילות הגופנית.

דקוּת מפתח: ניתוח פוסט-הוק משנת 2025 מצא שונות אינדיבידואלית בולטת בתגובת ה-NAD+ ל-NMN. אנשים מסוימים מגיבים בעוצמה; אחרים מראים עלייה מינימלית באותו המינון. הרכב מיקרוביום המעי עשוי להסביר חלק משונות זו, שכן ניסוי Christen מצא שחיידקי המעי ממירים NMN ו-NR לחומצה ניקוטינית כשלב ביניים. לתמונת הראיות המלאה לגבי NMN: יתרונות NMN. להשוואות בין חומרי מוצא: NMN מול NAD.

האם מעכבי CD38 כמו אפיגנין באמת משמרים NAD+?

אפיגנין (המצוי בבבונג, פטרוזיליה, סלרי) וקוורצטין (המצוי בבצל, תפוחים, תה ירוק) מעכבים את CD38 במודלים פרה-קליניים, ומשמרים NAD+ על ידי האטת פירוקו. זהו צד ה”הגנה” של המשוואה — משלים ל-NMN, ולא תחליף לו.

Escande et al. (2013) הדגימו כי אפיגנין וקוורצטין מעכבים את הפעילות האנזימטית של CD38 ומעלים רמות NAD+ תוך-תאי במודלים תאיים ובמודלים של בעלי חיים. אפיגנין היה הפוטנטי מבין השניים, עם השפעות הן על פעילות CD38 והן על שפעול סירטואינים בהמשך המסלול (PMID 23172919).

מחקר 78c (Tarragó et al., 2018) השתמש במעכב CD38 סינתטי פוטנטי בהרבה מפלבנואידים תזונתיים והשיג תוצאות דרמטיות בעכברים מבוגרים — שיפור בסבילות לגלוקוז, בתפקוד השרירים, בכושר הגופני ובתפקוד הלבבי — כולם תלויים ב-NAD+. ממצא זה מוכיח את ההיתכנות לכך שחסימת CD38 יכולה להפוך ירידה תפקודית הקשורה לגיל דרך מסלול ה-NAD+ (PMID 29719225).

הסייג: אפיגנין וקוורצטין פוטנטיים באופן דרמטי פחות מ-78c. מינונים תזונתיים ממזון (תה בבונג, פטרוזיליה, בצל) מספקים כמויות מזעריות. אפיגנין כתוסף (50–100 מ”ג) מגיע לריכוזים גבוהים יותר אך חסר ניסויים קליניים בבני אדם להעלאת NAD+ באופן ספציפי. בנוסף, אפיגנין מעכב אנזימי כבד מסוג ציטוכרום P450, מה שעלול לשנות את חילוף החומרים של מדללי דם, סטטינים ותרופות אחרות. אם אתה נוטל תרופות מרשם, היוועץ ברוקח שלך לפני הוספת אפיגנין מרוכז.

ההערכה הכנה: עיכוב CD38 הוא החלק המשכנע ביותר מבחינה מחשבתית בפאזל ה-NAD+, עם התמיכה הפרה-קלינית החזקה ביותר והראיות החלשות ביותר בבני אדם. הוא המשלים הרציונלי ל-NMN, אך הוא עדיין אינו מוכח באנשים.

האם צום מסייע בשימור רמות NAD+?

אכילה מוגבלת בזמן וצום לסירוגין מפעילים את AMPK ו-SIRT1, שניהם משפרים את מחזור ה-NAD+ ואת היעילות המיטוכונדריאלית. זוהי התערבות ה-NAD+ הזולה והנגישה ביותר — והיא אינה דורשת שום תוסף.

הגבלה קלורית הייתה התערבות אריכות החיים המשוחזרת ביותר באורגניזמים מודליים במשך עשרות שנים, וחלק ניכר מהתועלת שלה מיוחס להפעלת מסלול ה-NAD+/סירטואין. כאשר צריכת האנרגיה יורדת, AMPK חש את הגירעון ומגביר את NAMPT (אנזים ההצלה של NAD+). במקביל, הפעלת SIRT1 משפרת את הביוגנזה והיעילות המיטוכונדריאלית.

אינך זקוק להגבלה קלורית קיצונית כדי לקבל חלק מתועלת זו. אכילה מוגבלת בזמן (חלונות של 16:8 או 18:6) יוצרת תקופת צום יומית ארוכה מספיק כדי להפעיל את AMPK מבלי לדרוש ספירת קלוריות. חלון הצום חשוב יותר מחלון האכילה — השינוי המטבולי לכיוון חמצון חומצות שומן והפעלת AMPK מתחיל בערך 12–14 שעות לתוך הצום.

צום גם מפחית את עומס התאים המזדקנים (senescent cells) לאורך זמן. תאים מזדקנים מפרישים את ה-SASP (פנוטיפ הפרשתי הקשור להזדקנות תאית) — קוקטייל של ציטוקינים דלקתיים המגביר את ביטוי CD38 בתאים שכנים, ומאיץ את הידלדלות ה-NAD+ במפל תגובות. פחות תאים מזדקנים פירושם פחות SASP, פחות עלייה בביטוי CD38, ודליפת NAD+ איטית יותר.

כיצד דלקת כרונית מניעה ירידה ב-NAD+?

דלקת כרונית בדרגה נמוכה (“inflammaging”) היא הטריגר במעלה הזרם להגברת ביטוי CD38. כל נקודה של ירידה ב-CRP היא נקודה של NAD+ שנשמר. תזונה אנטי-דלקתית, שינה מספקת, הפחתת שומן בטני וניהול מתחים אינם “טיפים לאורח חיים” — הם התערבויות ישירות ב-NAD+.

לסיפור של CD38 יש פרק של דלקת. ביטוי CD38 מונע על ידי ציטוקינים דלקתיים, במיוחד אלה המופרשים על ידי תאים מזדקנים ורקמת שומן בטני. Inflammaging — מצב דלקתי כרוני בדרגה נמוכה של הזדקנות — אינו רק בעיה נפרדת הפועלת במקביל לירידה ב-NAD+. הוא גורם ישיר לה.

משמעות הדבר היא שכל דבר המפחית דלקת סיסטמית הוא גם התערבות ב-NAD+: חומצות שומן אומגה 3 (מורידות IL-6 ו-CRP), שינה מספקת (מחסור בשינה מעלה סמני דלקת), הפחתת שומן בטני (כל קילוגרם של שומן בטני שאובד מפחית את פליטת הציטוקינים הדלקתיים), וניהול מתחים (עלייה כרונית בקורטיזול מניעה ביטוי גנים דלקתיים).

הפרוטוקול המשולב בעל ההיגיון הביולוגי: פעילות גופנית (מעלה NAMPT, מורידה דלקת, מפחיתה שומן בטני) + אכילה מוגבלת בזמן (מפעילה AMPK, מפחיתה תאים מזדקנים) + NMN במינון 250–500 מ”ג/יום (מספק סובסטרט של חומר מוצא) + אפיגנין/קוורצטין תזונתיים או צורות של תוספים (מאט את הדליפה דרך CD38). שילוב זה פוגע בכל ארבעת המנגנונים — היצע, מיחזור, הגנה ודלקת במעלה הזרם — בו-זמנית.

איך נראה פרוטוקול NAD+ מעשי בגיל 40?

הגישה מבוססת-הראיות מציבה התערבויות חינמיות (פעילות גופנית, צום, שינה) כבסיס, מוסיפה NMN או NR כתוסף העיקרי, ובאופן אופציונלי כוללת תרכובות מעכבות CD38. יש לצפות ל-8–12 שבועות עבור כל השפעה במורד הזרם. עקבו אחר מדדים אובייקטיביים, לא אחר תחושות.

בסיס (חינמי, הראיות החזקות ביותר): פעילות גופנית אירובית 4–5 פעמים בשבוע, 30–45 דקות. אכילה מוגבלת בזמן (16:8 לכל הפחות). 7–8 שעות שינה בחדר חשוך וקריר. דגש על תזונה אנטי-דלקתית (אומגה-3, ירקות, הפחתת מזון מעובד).

תוסף עיקרי: NMN במינון 250–500 מ”ג ליום, נלקח בבוקר. או NR במינון שווה ערך — אין הבדל משמעותי לעלייה ב-NAD+. למנגנון המלא ולרציונל המינון: What Is NMN?

תמיכה אופציונלית ב-CD38: אפיגנין 50 מ”ג ליום (מתוסף) או תה קמומיל קבוע + מזונות עשירים בקוורצטין (בצל, תפוחים, תה ירוק). שימו לב לסיכון לאינטראקציה עם תרופות דרך CYP450.

בדיקות דם בסיסיות: לפני שמתחילים, בדקו בלוטת התריס (TSH), ברזל (פריטין), טסטוסטרון, גלוקוז בצום וויטמין D. ירידה ב-NAD+ אינה מסבירה עייפות הנגרמת על ידי הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, מחסור בברזל או מחסור קליני בטסטוסטרון. שללו גורמים אלה תחילה.

ציר זמן: רמות ה-NAD+ בדם עולות בתוך ימים מנטילת תוסף NMN. הסתגלות מיטוכונדריאלית ותפקודית במורד הזרם אורכת 6–12 שבועות. ויסות-מעלה של NAMPT המושרה על ידי פעילות גופנית ניתן לזיהוי בתוך שבועיים של אימונים סדירים. אל תשפטו את הפרוטוקול לפני שחלפו 12 שבועות.

כיצד NMN משתלב באסטרטגיית עייפות רחבה יותר המתייחסת גם לטסטוסטרון וקורטיזול: Low Energy Supplements for Men Over 40. לביולוגיה הבסיסית של NAD+: The NAD+ Energy Gap.

האם NMN מספיק בפני עצמו כדי לתקן ירידה ב-NAD+?

לא. NMN מספק את חומר הגלם, אך אם פעילות CD38 גבוהה (כפי שהיא בכל גוף מזדקן עם דלקת כרונית), חלק מאותו NMN מפורק לפני ההמרה. הגישה הדו-חזיתית — אספקה (NMN) בתוספת הגנה (פעילות גופנית, אורח חיים אנטי-דלקתי, מעכבי CD38) — שלמה יותר מבחינה ביולוגית מכל אחת מהן לבדה.

האם פעילות גופנית באמת מעלה את ה-NAD+ באותה מידה כמו תוספים?

חוקרים מסוימים טוענים שפעילות גופנית מעלה NAD+ בצורה יעילה יותר מכל תוסף שנחקר עד כה, באמצעות ויסות-מעלה של NAMPT בתיווך AMPK. היתרון של פעילות גופנית הוא שהיא משפרת בו-זמנית את הביוגנזה המיטוכונדריאלית, מפחיתה דלקת ומורידה את CD38 — ופוגעת במספר מנגנוני NAD+ בבת אחת. תוספים מספקים סובסטרט של חומרי מוצא; פעילות גופנית מייעלת את המסלול כולו.

מה לגבי אפיגנין — האם הראיות חזקות מספיק כדי ליטול אותו כתוסף?

הנתונים על עיכוב CD38 עבור אפיגנין הם פרה-קליניים בלבד — שום ניסוי בבני אדם לא בדק האם תיסוף באפיגנין מעלה NAD+ בבני אדם. המנגנון מאופיין היטב במודלים של תאים ובעלי חיים (Escande et al., 2013, PubMed). אם אתם כבר נוטלים NMN ועוסקים בפעילות גופנית, הוספת אפיגנין במינון 50 מ”ג ליום היא תוספת סבירה בסיכון נמוך — אך מדובר בהימור על מנגנון, ולא בהתערבות מוכחת.

איך אני יודע אם ה-NAD+ שלי באמת נמוך?

בדיקות דם ל-NAD+ הזמינות לצרכן קיימות (בדיקת ה-Intracellular NAD של Jinfiniti היא המצוטטת ביותר), אך אין קונצנזוס לגבי טווחי ייחוס קליניים, ובדיקת דם בודדת לוכדת תמונת מצב המשתנה בהתאם לשעה ביום, פעילות גופנית אחרונה וצריכת מזון. הגישה המעשית היא להניח ירידה תלוית גיל (היא אוניברסלית אחרי גיל 40) ולהתערב על סמך הראיות ברמת האוכלוסייה במקום לרדוף אחר סמן ביולוגי אישי בעל משמעות קלינית לא ודאית.

מהן הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים עושים לגבי NAD+ אחרי גיל 40?

שלוש הטעויות הנפוצות ביותר הן נטילת NMN ללא פעילות גופנית, ציפייה לתוצאות בתוך ימים במקום שבועות, והתעלמות מוחלטת מצד הדלקת במשוואה. טעות רביעית — רדיפה אחר בדיקות דם ל-NAD+ מבלי להבין את מגבלותיהן — מבזבזת כסף ויוצרת ביטחון שווא.

טעות 1: NMN ללא פעילות גופנית. נטילת קודמן ל-NAD+ בזמן שיושבים ללא תנועה דומה להוספת דלק לקראוון חונה. NMN מספק סובסטרט למסלול ההצלה (salvage pathway), אך פעילות גופנית היא זו שמפעילה את AMPK ומווסתת-מעלה את NAMPT — האנזים שבאמת ממיר את הקודמן ל-NAD+ שמיש. תוצאת הניסוי התפקודי החזקה ביותר של NMN (Liao et al., 2021, PMID 34238308) הושגה באנשים שהתאמנו במקביל לנטילת התוסף. ללא האיתות של פעילות גופנית, אתם מספקים חומר גלם למפעל שלא נאמר לו להגביר את הייצור.

טעות 2: ציפייה לאנרגיה מיידית. קודמנים ל-NAD+ אינם ממריצים. הם אינם חוסמים אדנוזין (כמו קפאין) או מקפיצים דופמין (כמו תוספי קדם-אימון). רמות ה-NAD+ בדם עולות בתוך ימים מתחילת ה-NMN, אך ההסתגלויות המיטוכונדריאליות במורד הזרם — הובלת אלקטרונים יעילה יותר, תפוקת ATP משופרת ליחידת מזון — דורשות 6–12 שבועות כדי להתבטא. אם אתם שופטים את NMN לפי איך שאתם מרגישים ביום השלישי, אתם מודדים את הדבר הלא נכון על ציר הזמן הלא נכון.

טעות 3: התעלמות מדלקת. דלקת כרונית בדרגה נמוכה מניעה ויסות-מעלה של CD38, המהווה את הגורם העיקרי לירידה ב-NAD+ מלכתחילה. נטילת NMN תוך כדי אכילת תזונה מעובדת, שינה לקויה ונשיאת שומן בטני עודף היא כמו שאיבת מים מסירה מבלי לסתום את החור. מעגל הדלקת ← CD38 ← דלדול NAD+ יקדים את קצב התיסוף שלכם. טיפול בדלקת באמצעות תזונה, שינה ופעילות גופנית אינו אופציונלי — הוא תנאי מוקדם שהופך את ה-NMN ליעיל.

טעות 4: רדיפה אחר בדיקות דם ל-NAD+. בדיקות דם צרכניות ל-NAD+ קיימות, אך אין קונצנזוס קליני לגבי טווחי ייחוס, רמות אופטימליות, או מה המשמעות של מספר מסוים עבור התפקוד היומיומי שלכם. בדיקת דם בודדת לוכדת תמונת מצב המושפעת מהשעה ביום, פעילות גופנית אחרונה, צריכת מזון ותזמון נטילת התוספים. הגישה המעשית: הניחו ירידה תלוית גיל (היא אוניברסלית), יישמו את הפרוטוקול הדו-חזיתי (אספקה + הגנה), ועקבו אחר תוצאות תפקודיות (התאוששות מפעילות גופנית, קצב לב במנוחה, איכות שינה) במקום אחר סמן ביולוגי בעל משמעות קלינית לא ודאית.

טעות 5: הזנחת היסודות. הירידה ב-NAD+ היא אמיתית, אך היא רק לעיתים נדירות הגורם היחיד — או אפילו העיקרי — לעייפות אצל אדם בן 40. תת-פעילות בלוטת התריס שאינה מטופלת, מחסור בברזל, טסטוסטרון נמוך, דום נשימה בשינה ומחסור בוויטמין D כולם נפוצים יותר וניתנים לטיפול בקלות רבה יותר מאשר מחסור מיטוכונדריאלי ב-NAD+. פאנל בדיקות דם בסיסי (TSH, פריטין, טסטוסטרון כללי/חופשי, ויטמין D, גלוקוז בצום) עולה פחות מ-$200 ושולל סיבות ששום כמות של NMN לא תתקן. עשו זאת לפני שתוציאו כסף על אסטרטגיית NAD+ כלשהי.

אילו ניסויי NMN הראו שיפורים גופניים אמיתיים?

שלושה ניסויים בבני אדם מצאו שיפורים מדידים בביצועים הגופניים כתוצאה מ-NMN. החזק ביותר הראה שיפור תלוי-מינון בקיבולת האירובית בקרב רצים חובבים. שניים אחרים הראו שיפורים במהירות ההליכה ובכוח האחיזה בקרב מבוגרים. כולם היו קטנים וקצרי טווח.

קיבולת אירובית ברצים. Liao et al. (2021) ערכו ניסוי אקראי, כפול-סמיות, שנמשך 6 שבועות עם 48 רצים מאומנים ברמת חובבים שקיבלו NMN במינון של 300, 600, או 1,200 מ”ג ליום. NMN שיפר בצורה תלוית-מינון את סף האוורור והגביר את ניצול ה-O2 בשרירי השלד. החוקרים הגיעו למסקנה כי “NMN מגביר את הקיבולת האירובית של בני אדם במהלך אימוני כושר, והשיפור הוא ככל הנראה תוצאה של ניצול O2 משופר בשריר השלד” (PMID 34238308). זוהי התוצאה החזקה ביותר בביצועי פעילות גופנית עבור NMN עד כה — אך היא מדדה ביצועים במהלך אימון, ולא רמות אנרגיה במנוחה.

מהירות הליכה וכוח אחיזה בגברים מבוגרים. Igarashi et al. (2022) נתנו ל-42 גברים מבוגרים בריאים 250 מ”ג NMN ליום במשך 6–12 שבועות בניסוי מבוקר-פלצבו, כפול-סמיות. NMN שיפר חלקית את ביצועי השרירים כפי שנמדדו על ידי מהירות הליכה וכוח אחיזה, אם כי ההשפעות היו צנועות ולא כל נקודות הקצה הגיעו למובהקות (PMID 35927255).

סיבולת הליכה ועלייה ב-NAD+. ניסוי RCT רב-מרכזי שנערך על ידי Yi et al. (2023) בדק 300–900 מ”ג ליום של NMN (מותג Uthever) במשך 60 ימים ומצא עליות תלויות-מינון ב-NAD+/NADH (נקודת הקצה העיקרית) יחד עם שיפור במרחק הליכה של 6 דקות, אם כי השיפור בהליכה לא הגיע למובהקות סטטיסטית בכל קבוצות המינון (PMID 36482258).

הקריאה הכנה: האות התפקודי החזק ביותר של NMN הוא בקיבולת אירובית בפעילות גופנית כאשר הוא משולב עם אימונים. עבור עייפות מסוג “אני פשוט עייף ליד השולחן” שרוב בני ה-40 מתארים, הראיות עדיין אינן שם. אין זה אומר שזה לא עובד — זה אומר שאיש לא מדד זאת באוכלוסייה הנכונה, עם המדד הנכון, למשך זמן ארוך מספיק.

References

Source	Title	Journal
Escande C (2013)	Flavonoid apigenin is an inhibitor of the NAD+ase CD38	Diabetes
Gomes AP (2013)	Declining NAD+ induces a pseudohypoxic state disrupting nuclear-mitochondrial communication during aging	Cell
Camacho-Pereira J (2016)	CD38 dictates age-related NAD decline and mitochondrial dysfunction	Cell Metabolism
Tarragó MG (2018)	A potent and specific CD38 inhibitor ameliorates age-related metabolic dysfunction	Cell Metabolism
Liao B (2021)	NMN supplementation enhances aerobic capacity in amateur runners	J Int Soc Sports Nutr
Igarashi M (2022)	Chronic NMN supplementation elevates blood NAD+ and alters muscle function in healthy older men	npj Aging
Yi L (2023)	The efficacy and safety of β-nicotinamide mononucleotide (NMN) supplementation in healthy middle-aged adults: a randomized, multicenter, double-blind, placebo-controlled, parallel-group, dose-dependent clinical trial	GeroScience
Gallagher R (2026)	NAD+ supplementation for anti-aging: PRISMA-guided systematic review	Ageing Research Reviews
Christen S (2026)	Head-to-head comparison of NMN, NR, and nicotinamide in humans	Nature Metabolism