תופעות לוואי של פטריית ריישי: מה שהראיות הקליניות מראות בפועל

לריישי (Ganoderma lucidum) יש למעלה מ-2,000 שנות שימוש מתועד ברפואה הסינית המסורתית. כיום הוא נמכר בכמוסות, אבקות, תמציות, קפה וטינקטורות על ידי מאות מותגים ברחבי העולם. רוב השיווק מתייחס אליו כבטוח באופן גורף. הראיות הקליניות: כולל סקירת Cochrane, סקרים בקרב חולי סרטן, דיווחי מקרים של פגיעה בכבד ואזהרות מוסדיות לגבי אינטראקציות בין-תרופתיות, מספרות סיפור ספציפי יותר.

רוב המבוגרים הבריאים סובלים ריישי במינונים סטנדרטיים ללא בעיות חמורות. אך תופעות הלוואי שכן מתרחשות נעות בין אי-נוחות שכיחה במערכת העיכול לפגיעה נדירה אך חמורה בכבד, והאינטראקציות הבין-תרופתיות ממשיות מבחינה פרמקולוגית. מאמר זה מכסה את מה שלמעשה נמדד, תועד ופורסם.

תופעות לוואי במבט חטוף

תופעות לוואי שכיחות

אי-נוחות במערכת העיכול

תסמינים במערכת העיכול הם תופעת הלוואי המדווחת ביותר בעקביות של ריישי. הראיות מגיעות משני מקורות בלתי תלויים התואמים זה לזה.

הסקירה השיטתית של Cochrane משנת 2016 מאת Jin et al. ניתחה חמישה ניסויים מבוקרים אקראיים שכללו 373 חולי סרטן שהשתמשו בריישי לצד טיפול קונבנציונלי. בחילות ותלונות במערכת העיכול היו תופעות הלוואי המדווחות בתדירות הגבוהה ביותר, אם כי לא נצפו תופעות לוואי חמורות (Jin et al., 2016).

ניסוי אקראי כפול-סמיות של Ganoderma lucidum בחולי סרטן תיעד את תסמיני מערכת העיכול הבאים כתלונות הנפוצות ביותר: תיאבון ירוד, שלשול, התכווצויות בטן, עצירות ובחילה (Klupp et al., 2016).

המנגנון הבסיסי פשוט מבחינה פרמקולוגית. הטריטרפנים של ריישי, ספציפית משפחת החומצות הגנודריות, הם תרכובות מרות מטבען. מרירות אינה רק טעם; היא מעוררת תגובות פיזיולוגיות במערכת העיכול, כולל הפרשת חומצת קיבה מוגברת ותנועתיות מוגברת. במינונים גבוהים יותר או על קיבה ריקה, הדבר מתורגם ישירות לבחילה, התכווצויות ויציאות רכות.

הפתרון המעשי פשוט באותה מידה: התחילו במינון נמוך יותר, קחו ריישי עם אוכל והעלו בהדרגה. רוב תסמיני מערכת העיכול חולפים במהלך השבוע הראשון לשימוש או עם התאמת המינון. אם השלשול נמשך מעבר לשבועיים למרות הפחתת המינון, הפסיקו את התוסף: שלשול כרוני מריישי תועד במקרים של שימוש ממושך.

יובש בפה ובגרון

יובש בפה, בגרון ובמעברי האף מופיע לעיתים קרובות בדיווחים עצמיים של צרכנים ובפורומים מקוונים אך מתועד באופן דל בניסויים קליניים, פער שכנראה משקף את תכנון הניסויים (רוב הניסויים שואלים על תופעות לוואי בקטגוריות רחבות ולא על תסמינים ספציפיים כמו יובש בפה).

ספרות הרפואה הסינית המסורתית מתארת את הריישי כבעל תכונות “מייבשות” מובנות, דבר העולה בקנה אחד עם חוויות הצרכנים. המנגנון אינו מאופיין היטב במונחים פרמקולוגיים, אך העקביות של הדיווחים בקרב אוכלוסיות בלתי תלויות מצביעה על כך שמדובר בהשפעה אמיתית ולא בתגובת נוצבו.

שתייה מספקת במהלך השימוש בריישי היא אמצעי נגד פשוט. אם היובש חמור או מתמשך, הדבר עשוי להעיד על מינון גבוה מדי עבור הסבילות האישית שלכם.

סחרחורת וכאב ראש

המהדורה המקצועית של Merck Manual, שנבדקה לאחרונה ביולי 2025, מונה סחרחורת וכאב ראש בין תופעות הלוואי הידועות של ריישי (Merck Manual, 2025). תסמינים אלה אינם שכיחים במינוני תמצית סטנדרטיים (1.5 עד 3 גרם ביום) ונראים כתלויי מינון, בסבירות גבוהה יותר במינונים גבוהים יותר ובמהלך השבוע הראשון לשימוש.

חלק מדיווחי הצרכנים מתארים כאבי ראש במיוחד במהלך הימים הראשונים של השימוש בריישי שחולפים עם המשך הנטילה, מה שמצביע על אפקט הסתגלות. נושא זה לא נחקר באופן רשמי.

נדודי שינה

תופעת לוואי זו עשויה להיראות פרדוקסלית: ריישי משווק לעיתים קרובות לתמיכה בשינה. סקירת Cochrane תיעדה נדודי שינה כתופעת לוואי מדווחת אצל חלק ממשתתפי הניסוי. ההסבר הסביר ביותר הוא שונות אישית בתגובה להשפעות מווסתות החיסון של ריישי, הכוללות עלייה בביטוי של ציטוקינים מסוימים שיכולים להשפיע על מבנה השינה אצל אנשים מסוימים.

אם אתם נוטלים ריישי לצורך שינה וחווים החמרה באיכות השינה, ייתכן שתזמון הנטילה משנה. חלק מהמשתמשים סובלים נטילה בערב; אחרים מוצאים שנטילת ריישי בבוקר מבטלת את בעיית נדודי השינה תוך שמירה על יתרונות אחרים.

תופעות לוואי חמורות

פגיעה בכבד (רעילות כבדית)

זוהי תופעת הלוואי המצדיקה את תשומת הלב המפורטת ביותר, מכיוון שהיא גם נדירה וגם חמורה, שילוב שמקל על ביטולה ומסוכן להתעלם ממנו.

מאגר הנתונים LiverTox של ה-NIH מסווג פגיעה כבדית בעלת ביטוי קליני מריישי כ”נדירה ביותר” בהתחשב בשימוש הנרחב בו ברחבי העולם. אך “נדירה ביותר” אינה אומרת “אפס”. מאגר הנתונים מתעד מספר דיווחי מקרים שפורסמו (NIH LiverTox, 2024).

#### דיווחי מקרים שפורסמו

המקרה משנת 2023 (Guedikian et al.) מאלף במיוחד. גבר בן 47 פיתח צהבת חריפה בעת שצרך אבקת ריישי לצד אלכוהול. אנזימי הכבד עלו באופן משמעותי, והמצב חלף לאחר שגם הריישי וגם האלכוהול הופסקו (Guedikian et al., 2023).

התקציר של ACG משנת 2025 תיעד פגיעה בכבד אצל אישה בת 59 שטופלה בפראצטמול באופן כרוני והוסיפה לאחרונה ריישי. המחברים ציינו פגיעה כבדית סינרגטית פוטנציאלית מהשילוב (ACG, 2025).

גורמי הסיכון הנראים לאורך מקרים אלה מתקבצים לדפוס שניתן לזהותו: צורת אבקה (במקום תמצית מתוקננת), חומרים רעילים לכבד הניטלים במקביל (אלכוהול, פראצטמול), ומצבי כבד קיימים מראש. תמציות מתוקננות מספקים מאומתים, הניטלות ללא גורמי עקה כבדיים במקביל, נראות כבעלות סיכון נמוך משמעותית, אם כי הסיכון המוחלט לעולם אינו אפס.

לניתוח מעמיק יותר של נתוני הכבד, כולל סיווג LiverTox של ה-NIH ומקרה הצהבת הסוערת (fulminant hepatitis) מתאילנד, עיינו בסקירת רעילות כבדית של פטריית ריישי הייעודית שלנו.

רעילות עצבית בילדים

דיווח מקרה משנת 2026 ב-BMC Complementary Medicine and Therapies תיאר רעילות עצבית חריפה אצל ילד בעקבות נטילת תוסף פטריות מרפא רב-רכיבי המכיל ריישי וקורדיספס. התסמינים הופיעו לאחר העלאת מינון וחלפו לחלוטין עם הפסקת הנטילה (Melek Arsoy & Özdemir, 2026).

מקרה זה ראוי לציון משתי סיבות. ראשית, הוא מתעד תופעת לוואי חמורה באוכלוסיית ילדים: קבוצה שעבורה כמעט ולא קיימים נתוני בטיחות לגבי ריישי. שנית, התסמינים הופיעו לאחר העלאת מינון, מה שמצביע על סף תלוי מינון שילדים עשויים להגיע אליו במינונים מוחלטים נמוכים יותר מאשר מבוגרים.

ילדים עם מצבים נוירולוגיים ברקע עשויים להיות רגישים במיוחד. אין לתת ריישי לילדים ללא פיקוח רפואי של רופא ילדים.

המנגנונים שמאחורי שני הסיכונים הגדולים ביותר של ריישי

שני החששות החמורים ביותר של ריישי, תגובות הקשורות למערכת החיסון ופגיעה בכבד, אינם מקריים. הם מקורם ישירות באותן תרכובות ביו-אקטיביות המעניקות לריישי את יתרונותיו המוצהרים. הבנת המנגנונים מסבירה מדוע אנשים מסוימים פגיעים הרבה יותר מאחרים.

מדוע גירוי חיסוני עלול לפעול כחרב פיפיות

ההשפעות החיסוניות של ריישי מגיעות משתי קבוצות תרכובות: רב-סוכרים מסוג בטא-גלוקן ופפטידוגליקנים פטרייתיים. אלה פועלים כתבניות מולקולריות הקשורות לפתוגנים (PAMPs), כלומר מערכת החיסון מזהה אותם כאילו היו פולשים מיקרוביאליים. הם נקשרים לקולטנים מזהי תבניות על גבי מקרופאגים ותאים דנדריטיים (כולל Dectin-1 וקולטני Toll-like), ומעוררים שחרור של מולקולות איתות פרו-דלקתיות והפעלה של תאי הרג טבעיים ומקרופאגים (Tsai et al., 2012).

עבור מערכת חיסון בריאה, גירוי מבוקר זה הוא המנגנון שמאחורי השפעותיו הנחקרות של הריישי על מדדים חיסוניים. אך אותו דחף בדיוק מהווה בעיה עבור כל מי שמערכת החיסון שלו כבר אינה מאוזנת. במחלה אוטואימונית, מערכת החיסון כבר תוקפת את רקמות הגוף עצמו; הוספת ממריץ חיסוני רחב עלולה להעצים מתקפה זו, וזהו הבסיס המנגנוני לאזהרות סביב זאבת, דלקת מפרקים שיגרונית, טרשת נפוצה ומחלת מעי דלקתית. במושתלי איברים, כל המטרה של טיפול מדכא חיסון היא להחליש את הפעילות החיסונית כדי שהשתל לא יידחה; ריישי דוחף בכיוון ההפוך, וזו הסיבה שהאינטראקציה עם ציקלוספורין וטקרולימוס משמעותית מבחינה פרמקולוגית ולא רק תאורטית.

הדבר מסביר גם את המקרים המדווחים של צהבת דמוית-אוטואימונית. אצל אנשים בעלי נטייה גנטית, ממריץ חיסוני רחב עלול להטות את הסבילות החיסונית לעבר תוקפנות עצמית נגד רקמת הכבד, ולייצר צהבת בתיווך חיסוני ולא הרעלה כימית ישירה של תאי הכבד.

מדוע הכבד גם נתרם וגם נפגע

ריישי מכיל קבוצת תרכובות עיקרית שנייה, טריטרפנים (חומצות גנודריות), וכאן סיפור הכבד הופך לבעל שני צדדים ממשיים. בתנאים מבוקרים, טריטרפנים ספציפיים של ריישי הראו פעילות מגנה על הכבד (הפטופרוטקטיבית), כשהם מפחיתים עקה חמצונית ברקמת הכבד במודלים של בעלי חיים (Ha et al., 2013). זו הסיבה שריישי משווק לעיתים קרובות כתומך בכבד.

צד הפגיעה הוא עניין של מינון, צורה ומטבוליזם. הטריטרפנים ותרכובות אחרות בריישי חייבים לעבור עיבוד על ידי הכבד, ואבקה גולמית שלא עברה מיצוי מספקת את מלוא הטווח הבלתי מתוקנן של תרכובות אלה במינונים גבוהים (3–9 גרם/יום) במקום את המקטעים המרוכזים והמאופיינים המשמשים בניסויים קליניים. עומס מטבולי גבוה ופחות צפוי זה הוא הסיבה לכך שאבקה גולמית מיוצגת באופן בלתי פרופורציונלי בדיווחי מקרי הפגיעה בכבד, בעוד שתמציות מתוקננות ששימשו בניסויים מציגות בדיקות תפקודי כבד תקינות. הפגיעה במקרים אלה היא אידיוסינקרטית, כלומר היא תלויה ברגישות אישית ולא משפיעה על כולם במינון נתון (Teschke, 2024).

מדוע הסיכון לדימום הוא מנגנוני ולא היפותטי

תרכובות ריישי מעכבות צימוד טסיות, התהליך שבו טסיות דם נצמדות זו לזו ליצירת קרישים. בפני עצמה, במינונים טיפוסיים, השפעה זו היא בדרך כלל קטנה. אך היא הופכת לרלוונטית מבחינה קלינית כאשר היא משולבת עם תרופות שפוגעות גם הן בקרישה (וורפרין, אספירין, קלופידוגרל) או לפני ניתוח, מכיוון שההשפעות הן מצטברות. זוהי הסיבה המנגנונית להמלצה להפסיק את נטילת הריישי לפחות שבועיים לפני כל הליך כירורגי מתוכנן.

אינטראקציות בין תרופתיות

ריישי נושא פוטנציאל אינטראקציה מתועד יותר מרוב תוספי הפטריות הרפואיים האחרים. הבסיס הפרמקולוגי לכל אינטראקציה מבוסס היטב גם כאשר הנתונים מניסויים קליניים רחבי היקף מוגבלים.

נוגדי קרישה ותרופות נוגדות טסיות

ריישי מכיל תרכובות המעכבות צימוד טסיות in vitro. הדבר יוצר סיכון דימום אדיטיבי בשילוב עם וורפרין, הפרין, אספירין או קלופידוגרל (Plavix).

מרכז הסרטן Memorial Sloan Kettering מסמן אינטראקציה זו במונוגרפיה המקצועית שלו על ריישי. ההמלצה המעשית: להפסיק את השימוש בריישי לפחות שבועיים לפני כל ניתוח מתוכנן, ולהימנע משימוש במקביל לטיפול בנוגדי קרישה ללא השגחה רפואית.

פרט חשוב אחד: חלק גדול מהחשש לגבי נוגדי קרישה מגיע ממחקרי in vitro (מעבדה), והמידה שבה הוא מתורגם להשפעות על טסיות הדם במינוני תוסף פומיים טיפוסיים בבני אדם מבוססת פחות. עם זאת, הגישה השמרנית, שלפיה יש להתייחס לאינטראקציה כאמיתית עד שיוכח אחרת במחקרים גדולים יותר בבני אדם, נותרה מתאימה, במיוחד עבור מטופלים הנוטלים תרופות שבהן סיבוכי דימום הם חמורים.

מדכאי חיסון

אינטראקציה זו מנוגדת פרמקולוגית לקודמתה. בעוד שאינטראקציות עם נוגדי קרישה כרוכות בהשפעות אדיטיביות, האינטראקציה עם מדכאי חיסון כרוכה בניגוד.

ריישי מסווג כמווסת מערכת החיסון (אימונומודולטור), הוא מעורר תאי הרג טבעיים (NK), לימפוציטים מסוג T, תאים דנדריטיים ומסלולים חיסוניים אחרים. הדבר מנוגד פרמקולוגית למטרה של טיפול מדכא חיסון במושתלים ובחולים עם מחלות אוטואימוניות.

התרופות העשויות להיות מושפעות כוללות ציקלוספורין, טקרולימוס, מיקופנולט, מתוטרקסט ותכשירים ביולוגיים (מעכבי TNF). סקירת מיפוי שיטתית משנת 2025 ב-Lupus Science & Medicine זיהתה את הריישי בין תוספי צמחים מעוררי חיסון שעלולים לעורר התלקחות של מחלות עור אוטואימוניות (Ahmad et al., 2021).

מושתלי איברים ואנשים המתמודדים עם מחלות אוטואימוניות, זאבת, דלקת מפרקים שיגרונית, מחלת מעי דלקתית, טרשת נפוצה, צריכים להימנע מריישי אלא אם הדבר אושר במפורש על ידי הרופא המטפל שלהם.

תרופות ללחץ דם ולסוכרת

ריישי הדגים השפעות קלות להורדת לחץ דם ולהורדת סוכר בחלק מהמחקרים. אלו הן השפעות מתונות שאינן צפויות לגרום לבעיות אצל אנשים שאינם נוטלים תרופות המכוונות לאותם מסלולים. אך בשילוב עם תרופות נגד יתר לחץ דם או תרופות נוגדות סוכרת, ההשפעות האדיטיביות עלולות לדחוף את לחץ הדם או את רמת הסוכר בדם נמוך יותר מהרצוי.

נטרו את לחץ הדם ואת רמת הסוכר בדם במשך השבועיים עד ארבעת השבועות הראשונים לאחר התחלת נטילת ריישי אם אתם נוטלים תרופות לאחד מהמצבים הללו. סחרחורת בעת קימה (תת-לחץ דם אורטוסטטי) היא התסמין הנפוץ ביותר של הורדת לחץ דם אדיטיבית.

מי לא צריך ליטול ריישי

מינון וצורה: מדוע הם חשובים לבטיחות

לא לכל מוצרי הריישי יש פרופיל סיכון זהה. ההבחנה בין סוגי התמציות רלוונטית מבחינה קלינית: רוב דיווחי המקרים על פגיעה בכבד היו קשורים לאבקת ריישי ולא לתמציות מתוקננות.

ההבחנה המעשית: אם אתם בוחרים ליטול ריישי, תמצית מתוקננת מספק מאומת עם בדיקות צד שלישי מייצגת פרופיל סיכון שונה באופן משמעותי מאבקה בתפזורת שנרכשה ממקור שאינו מאופיין. אין זה שיווק, הדבר משקף את הדפוס הנראה בספרות דיווחי המקרים.

מה מראים נתוני הבטיחות מניסויים מבוקרים אקראיים (RCT)

הצד החיובי של הראיות ראוי לתשומת לב שווה. ניסויים מבוקרים ביססו את העובדה שתמציות ריישי מתוקננות נסבלות היטב במינונים המומלצים:

ניסוי מבוקר אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו (Klupp et al., 2016) בדק תמצית ריישי מתוקננת מול פלצבו לאורך 16 שבועות. מדדי תפקודי כבד וכליות לא הראו שינויים מובהקים בין הקבוצות. תופעות הלוואי היו קלות ודומות לפלצבו.

מחקר תוספים מבוקר משנת 2004 ב-British Journal of Nutrition לא מצא תופעות לוואי מובהקות בקרב נבדקים בריאים שנטלו ריישי במשך ארבעה שבועות (Wicks et al., 2007).

ניסוי מבוקר אקראי משנת 2024 בקרב 78 משתתפים מצא שיפורים אימונולוגיים עם נטילת תוסף ריישי ותיעד רק תופעות לוואי קלות (דרגה 2 או נמוכה יותר).

הסייג המכריע: ניסויים אלה השתמשו בתמציות מתוקננות מספקים מאומתים, גייסו משתתפים בריאים יחסית ונמשכו בין 4 ל-16 שבועות. הם אינם מנבאים תוצאות עם מוצרים לא מאומתים, באנשים עם פגיעה בתפקוד הכבד, או בשימוש רציף לטווח ארוך העולה על משך הניסויים.

ריישי ותפקוד הכבד: מה הראיות מראות בפועל

מערכת היחסים של ריישי עם בריאות הכבד ראויה לפרק משלה מכיוון שהראיות מצביעות לשני הכיוונים, והמינון עשוי להיות מה שמטה את הכף.

בצד המגן, מחקרים פרה-קליניים מרובים הדגימו כי פוליסכרידים של Ganoderma lucidum מפגינים תכונות המגנות על הכבד (הפטופרוטקטיביות). סקירה משנת 2024 ב-Phytomedicine קיטלגה את המנגנונים: פעילות נוגדת חמצון (הפחתת סמני עקה חמצונית בכבד), השפעות אנטי-דלקתיות (דיכוי NF-κB ו-TNF-α ברקמת הכבד), ותכונות אנטי-פיברוטיות (הפחתת שפעול תאי כוכב). ממצאים אלה עקביים ושוחזרו היטב במודלים של בעלי חיים.

בצד המדאיג, מקרים נדירים אך מתועדים של פגיעה בכבד הקשורה לנטילת תוסף ריישי קיימים בספרות הרפואית. הבולט שבהם הוא דיווח מקרה משנת 2024 ב-Journal of Hepatology על אישה בת 47 שפיתחה דלקת כבד חמורה דמוית-אוטואימונית לאחר נטילת תמצית ריישי במשך 3 חודשים. אנזימי הכבד שלה חזרו לרמות תקינות לאחר הפסקת הנטילה וטיפול בקורטיקוסטרואידים. המחברים ציינו כי התכונות מווסתות החיסון של הריישי, אותן תכונות האחראיות ליתרונותיו הנטענים, עשויות באופן פרדוקסלי לעורר דלקת כבד אוטואימונית באנשים בעלי נטייה לכך.

המסקנה העיקרית: עבור מבוגרים בריאים במינונים סטנדרטיים (1.5–9 גרם/יום של אבקה מיובשת או 1–1.5 גרם/יום של תמצית), פגיעה כבדית משמעותית מבחינה קלינית נראית נדירה. אך עבור אנשים עם מצבים אוטואימוניים, מחלת כבד קיימת, או אלו הנוטלים תרופות רעילות לכבד (הפטוטוקסיות), שקלול הסיכון מול תועלת משתנה, ומעקב הופך למומלץ.

איכות וזיהום: המשתנה הבלתי מפוקח

גורם שמסבך את נתוני הבטיחות של ריישי הוא איכות המוצר. תוספי ריישי אינם מתוקננים באופן שבו תרופות מתוקננות, והשוק כולל מוצרים הנעים בין תכשירים באיכות גבוהה של גופי פרי במיצוי כפול לבין מוצרי תפטיר-על-דגנים שהם ברובם חומר מילוי עמילני.

ניתוח משנת 2017 שפורסם ב-Nature (Scientific Reports) בדק 19 מוצרי ריישי מסחריים ומצא כי 74% לא הכילו את מה שנטען על התווית, בחלקם כלל לא נמצאו תרכובות Ganoderma שניתנות לזיהוי. כאשר מדווחות תופעות לוואי עם “ריישי”, לעתים קרובות בלתי אפשרי לקבוע אם התגובה נגרמה על ידי Ganoderma lucidum, מזהמים, חומרי מילוי או מינים שסומנו באופן שגוי.

עניין זה חשוב לבטיחות בשתי דרכים. ראשית, זיהום במתכות כבדות, מיקוטוקסינים או מיני פטריות אחרים עלול לגרום לתגובות שאין להן שום קשר לריישי עצמו. שנית, מוצרים בתת-מינון עלולים להוביל צרכנים ליטול יותר ממה שהיו נוטלים אחרת, ובכך לדחוף אותם בשוגג לטווח המינונים הגבוהים שבו פרופיל הסיכון מאופיין פחות.

מדדי איכות מעשיים שיש לחפש:

• בדיקות צד שלישי: תעודות אנליזה מ-USP, NSF International או ConsumerLab מספקות אימות בלתי תלוי של זהות וטוהר
• גוף פרי לעומת תפטיר: תמציות גוף פרי מכילות ריכוזים גבוהים יותר של טריטרפנים (חומצות גנודריות) ובטא-גלוקנים: התרכובות הביו-אקטיביות הנחקרות ביותר עבור השפעות בריאותיות. מוצרי תפטיר-על-דגנים מכילים לעתים קרובות כמות משמעותית של עמילן דגנים המדלל את הרכיבים הפעילים
• שיטת מיצוי: מיצוי כפול (מים חמים + אלכוהול) לוכד הן פוליסכרידים מסיסים במים והן טריטרפנים מסיסים באלכוהול. מוצרים בעלי מיצוי יחיד מחמיצים קבוצה אחת של תרכובות
• שקיפות לגבי ארץ המקור: יצרנים בעלי מוניטין חושפים היכן הפטריות מגודלות והאם הם משתמשים בגופי פרי מליקוט בר או מגידול חקלאי. סין מגדלת מעל 90% מאספקת הריישי בעולם, והאיכות משתנה באופן עצום בין יצרנים; היכרות עם החווה או המתקן חשובה יותר מתווית המדינה לבדה
• תקנון: מוצרים בעלי מוניטין מפרטים את תכולת הבטא-גלוקן (בדרך כלל 20–30% או יותר עבור תמציות איכותיות) ואת תכולת הטריטרפנים על גבי התווית

שאלות נפוצות

כמה זמן ניתן ליטול ריישי בבטחה?

מרבית הניסויים הקליניים בדקו ריישי במשך 4 עד 16 שבועות, כאשר תופעות הלוואי היו בעיקר קלות ומערבות את מערכת העיכול (שלשול, יובש בפה, בחילה). נתונים ארוכי טווח מעבר ל-6 חודשים הינם מועטים. גישה סבירה למבוגרים בריאים היא מחזורים של 8–12 שבועות עם הפסקות תקופתיות, בתוספת בדיקת תפקודי כבד בסיסית אם אתם מתכננים שימוש רציף.

מרבית הניסויים הקליניים שפורסמו בדקו תיסוף של ריישי במשך 4 עד 16 שבועות. בטווח זה, תופעות הלוואי היו בעיקר במערכת העיכול (שלשול, יובש בפה, בחילה) ובאופן כללי קלות. נתוני בטיחות ארוכי טווח יותר (6 חודשים ומעלה) הינם מועטים. גישה סבירה למבוגרים בריאים: להשתמש בריישי במחזורים של 8–12 שבועות עם הפסקות תקופתיות, ולבצע בדיקת תפקודי כבד בסיסית אם אתם מתכננים להשתמש בו ברציפות. ההמלצה על מחזוריות אינה מבוססת על ראיות לנזק מצטבר, אלא על היעדר נתוני בטיחות ארוכי טווח: הבדל משמעותי.

האם ריישי יכול לקיים אינטראקציה עם התרופות שלי?

כן. ריישי מקיים אינטראקציה עם שלוש קבוצות תרופות: נוגדי קרישה ותרופות נוגדות טסיות (סיכון מוגבר לדימום עקב עיכוב טסיות), תרופות להורדת לחץ דם (הורדה מצטברת של לחץ הדם), ומדכאי חיסון (הגירוי החיסוני של ריישי עלול לנטרל אותם). אם אתם נוטלים מדללי דם, תרופות ללחץ דם, או טיפול מדכא חיסון, שוחחו על ריישי עם הרופא המטפל שלכם לפני תחילת השימוש.

כן. לריישי יש אינטראקציות מתועדות עם שלוש קבוצות תרופות. ראשית, נוגדי קרישה ותרופות נוגדות טסיות (וורפרין, אספירין, קלופידוגרל): ריישי מכיל תרכובות המעכבות צימוד טסיות, כך ששילובו עם מדללי דם מגביר את הסיכון לדימום. שנית, תרופות להורדת לחץ דם: לריישי יש פעילות קלה להורדת לחץ דם שעלולה לגרום לתת-לחץ דם מצטבר. שלישית, מדכאי חיסון (ציקלוספורין, טקרולימוס, קורטיקוסטרואידים): התכונות מעוררות החיסון של ריישי עשויות לפעול נגד תרופות אלו, מה שעלול להגביר את הסיכון לדחייה במושתלים או להחמיר התלקחויות אוטואימוניות בחולים המקבלים טיפול מדכא חיסון. אם אתם נוטלים אחת מקבוצות תרופות אלו, שוחחו על השימוש בריישי עם הרופא המטפל שלכם לפני תחילת השימוש.

האם ריישי בטוח לאנשים עם מחלות אוטואימוניות?

נדרשת זהירות. פוליסכרידים מריישי מעוררים תאי הרג טבעיים (NK) ומגבירים פעילות חיסונית, מה שעבור מי שסובל מזאבת, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה או הפטיטיס אוטואימונית עלול לעורר או להחמיר התלקחויות. דיווח מקרה משנת 2024 על הפטיטיס דמוית-אוטואימונית לאחר שימוש בריישי מחזק זאת. אנשים עם מחלות אוטואימוניות צריכים להימנע מריישי או להשתמש בו אך ורק תחת השגחה רפואית.

כאן השיווק של ריישי כ”מווסת חיסוני” הופך לדאגה בטיחותית ולא ליתרון מכירתי. פוליסכרידים מריישי מעוררים פעילות של תאי הרג טבעיים, מגבירים ייצור של IgM ו-IgG, ומשפרים תפקוד של מקרופאגים. עבור אדם עם מערכת חיסון בריאה, ייתכן שלא תהיה לכך השלכה קלינית. עבור אדם עם זאבת, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, או הפטיטיס אוטואימונית, גירוי של מערכת חיסון פעילה ממילא עלול לעורר או להחמיר התלקחויות. דיווח המקרה משנת 2024 על הפטיטיס דמוית-אוטואימונית לאחר שימוש בריישי מחזק דאגה זו. אנשים עם מחלות אוטואימוניות צריכים להימנע מריישי או להשתמש בו אך ורק תחת השגחה רפואית ישירה.

האם ריישי באמת עובד נגד סרטן?

ריישי נחקר רק כטיפול נלווה לצד טיפול קונבנציונלי בסרטן, ולא כטיפול עצמאי. סקירת קוקרן (Cochrane) מצאה ראיות מסוימות לשיפור באיכות החיים ובמדדים חיסוניים, אך ראיות בלתי מספקות לגבי תגובת הגידול או הישרדות. ריישי אינו תחליף לטיפול מבוסס-ראיות בסרטן ולעולם אין להחליף בו טיפול אונקולוגי קונבנציונלי.

ריישי נחקר כטיפול נלווה לצד טיפול קונבנציונלי בסרטן, ולא כטיפול עצמאי. סקירת Cochrane העריכה מחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) של Ganoderma lucidum בחולי סרטן ומצאה ראיות מסוימות לשיפור באיכות החיים ובמדדים חיסוניים, אך ראיות בלתי מספקות לגבי תגובת הגידול, הישרדות כוללת, או כל המלצה להשתמש בריישי כטיפול בסרטן. התרכובות האחראיות לפעילות אנטי-סרטנית פוטנציאלית (טריטרפנים, במיוחד חומצות גנודריות) הראו פעילות בתרביות תאים ובמודלים של בעלי חיים, אך תרגום תוצאות מצלחת פטרי ומעכברים לתועלת קלינית בבני אדם הוא צוואר בקבוק מתועד היטב במחקר אונקולוגי. ריישי אינו תחליף לטיפול מבוסס-ראיות בסרטן.

מהי הצורה הטובה ביותר של ריישי לנטילה?

תכשירים מגוף הפרי במיצוי כפול (מים חמים בתוספת אלכוהול) הם הטובים ביותר, שכן הם לוכדים הן בטא-גלוקנים מסיסים במים והן טריטרפנים מסיסים באלכוהול. מוצרים ממיצוי יחיד מחמיצים קבוצת תרכובות אחת, ומוצרי תפטיר-על-דגנים מכילים לרוב עמילן דגנים המדלל את החומרים הפעילים. חפשו מוצרים שנבדקו על ידי צד שלישי המציינים על התווית תכולת בטא-גלוקן (20–30%+) ותכולת טריטרפנים.

תכשירים מגוף הפרי במיצוי כפול (מים חמים + אלכוהול) מכילים הן פוליסכרידים מסיסים במים (בטא-גלוקנים, האחראים להשפעות חיסוניות) והן טריטרפנים מסיסים באלכוהול (חומצות גנודריות, האחראיות להשפעות נוגדות דלקת ורלוונטיות לכבד). מוצרים ממיצוי יחיד מחמיצים קבוצת תרכובות אחת. מוצרי תפטיר-על-דגנים מכילים לרוב עמילן דגנים משמעותי המדלל תרכובות פעילות; אנליזה משנת 2017 מצאה כי מוצרי ריישי מסחריים רבים הכילו מעט Ganoderma שניתן לזיהוי או לא הכילו כלל. חפשו מוצרים שנבדקו על ידי צד שלישי המציינים תכולת בטא-גלוקן (20–30%+ לתמציות איכותיות) ותכולת טריטרפנים על התווית.

האם ניתן ליטול ריישי עם פטריות מרפא אחרות?

שילוב של ריישי עם רעמת האריה, צ’אגה, קורדיספס או זנב הודו הינו נפוץ ובאופן כללי בסדר עבור מבוגרים בריאים, אם כי שום מחקר אינטראקציות לא בדק שילובים אלה. החשש העיקרי הוא גירוי חיסוני מצטבר, אשר משמעותי עבור אנשים עם מחלות אוטואימוניות או הנוטלים מדכאי חיסון. התייחסו למינון היומי הכולל של כל זן, ולא לכמות הקפסולות המשולבת, כפרמטר הבטיחות.

שילוב של ריישי עם lion’s mane, chaga, קורדיספס, או זנב הודו הינו נפוץ במוצרי “mushroom complex“. שום מחקר אינטראקציות שפורסם לא בדק שילובים אלה באופן ספציפי. מנקודת מבט פרמקולוגית, החשש העיקרי הוא גירוי חיסוני מצטבר; אם אתם משלבים מספר פטריות מווסתות-חיסון, ההשפעה המעוררת-חיסון הכוללת עלולה לעלות על מה שכל פטרייה בודדת מספקת. עבור מבוגרים בריאים, הדבר לא סביר שיגרום לבעיות. עבור אנשים עם מחלות אוטואימוניות או המקבלים טיפול מדכא חיסון, שילוב פטריות מווסתות-חיסון מעצים את הסיכון שנדון לעיל. אם אתם משתמשים במוצר מרובה-פטריות, התייחסו למינון היומי הכולל של כל זן (ולא רק לכמות הקפסולות המשולבת) כפרמטר הבטיחות הרלוונטי.

מי צריך להימנע מריישי?

ריישי נסבל היטב על ידי רוב האנשים, אך השפעותיו מעוררות החיסון ומדללות הדם הופכות אותו למסוכן עבור מספר קבוצות. התוויות הנגד החשובות ביותר הן מחלות אוטואימוניות ושימוש בנוגדי קרישה. הקבוצות שלהלן צריכות להימנע מריישי או להשתמש בו אך ורק תחת השגחה רפואית ישירה.

אנשים עם מחלות אוטואימוניות. ריישי מעורר תאי הרג טבעיים ומקרופאגים, דבר שעלול לגרום להתלקחות של זאבת, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, מחלת מעי דלקתית, או הפטיטיס אוטואימונית. אלו הסובלים ממחלות אלו צריכים להימנע מריישי אלא אם כן מומחה מאשר זאת.

כל מי שנוטל מדללי דם. ריישי מעכב צימוד טסיות, ובכך מוסיף לסיכון הדימום של וורפרין, אספירין, או קלופידוגרל. יש להפסיק שימוש בריישי לפחות שבועיים לפני כל ניתוח מתוכנן.

מושתלי איברים וחולים מדוכאי חיסון. הגירוי החיסוני של ריישי יכול לפעול נגד תרופות מדכאות חיסון כמו ציקלוספורין וטקרולימוס, תוך סיכון לדחיית איברים או החמרת התלקחויות אוטואימוניות.

נשים בהריון או מניקות. בטיחותו של ריישי במהלך היריון והנקה לא נקבעה, ופעילותו מווסתת החיסון מכניסה סיכונים תיאורטיים. יש להימנע ממנו במהלך היריון והנקה.

בשורה התחתונה

ריישי נסבל היטב על ידי רוב המבוגרים הבריאים במינונים סטנדרטיים של תמציות מתוקננות. תיעוד הבטיחות בניסויים קליניים תומך בכך לשימוש לטווח קצר עד בינוני. אך “בטוח בדרך כלל” אינו זהה ל”בטוח עבור כולם”.

הסיכונים המתועדים: אי-נוחות במערכת העיכול, פגיעה כבדית נדירה, אינטראקציות עם נוגדי קרישה ומדכאי חיסון, רעילות עצבית בילדים: הינם ספציפיים, ניתנים לזיהוי, וברוב המקרים צפויים מראש. הם משפיעים על קבוצות מוכרות: אנשים הנוטלים תרופות מסוימות, אנשים עם פגיעה כבדית או גורמי דחק מקבילים לכבד, ילדים, ואנשים המשתמשים במוצרים לא מאומתים במינונים גבוהים.

ההבנה לאיזו קטגוריה אתם משתייכים (ובחירת צורת המוצר שלכם בהתאם) היא מה שמבדיל בין תיסוף מושכל לבין סיכון מיותר.

---

נכתב על ידי Tao Wu. מאמר זה מבוסס על מחקרים שעברו ביקורת עמיתים, דיווחי מקרים קליניים ומונוגרפיות בטיחות מוסדיות. YourHealthier מוכרת תוספי פטריות. עיינו במדיניות העריכה שלנו לגבי האופן שבו אנו חוקרים וכותבים.

עודכן לאחרונה: 19 בספטמבר 2026

אם אתם נוטלים נוגדי קרישה, תרופות ללחץ דם, או מדכאי חיסון, או שיש לכם מחלה אוטואימונית, שוחחו עם הרופא המטפל שלכם לפני השימוש בריישי במקום להסתמך על סקירה זו בלבד.

---

References

Jin X, Ruiz Beguerie J, Sze DM, Chan GC. Ganoderma lucidum (Reishi mushroom) for cancer treatment. *Cochrane Database of Systematic Reviews*. 2016;4:CD007731. PubMed: 27045603

Li X, Sun L, Chimonas S, Li SQ, Wang Y. Symptom improvements and adverse effects with Reishi mushroom use: A cross-sectional survey of cancer patients. *Integrative Medicine Research*. 2024;13(4):101089. PubMed: 27511742

NIH LiverTox. Lingzhi, Reishi. National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases. Last updated October 5, 2024. NIH

Guedikian R, Kim B, Singh G, Alexander R. Ganoderma lingzhi (Reishi Mushroom)-Induced Acute Liver Injury in the Setting of Alcohol Use. *Cureus*. 2023;15(9):e45953. PubMed: 37885515

ACG 2025. S5705 Acute Liver Injury Associated With Reishi Mushroom Supplementation in a Patient on Chronic Acetaminophen Therapy. *American Journal of Gastroenterology*. 2025;120(10S2). Link

Wanmuang H, et al. Fatal fulminant hepatitis associated with Ganoderma lucidum (Lingzhi) mushroom powder. *J Med Assoc Thai*. 2007;90(1):179-181. PubMed: 17621752

Melek Arsoy HE, Özdemir Ö. Acute neurotoxicity in a child following multi-component medicinal fungi supplementation. *BMC Complement Med Ther*. 2026;26:130. PubMed: 42063068

Melek Arsoy HE, Ozdemir O. Acute neurotoxicity in a child following multi-component medicinal fungi exposure. *BMC Complementary Medicine and Therapies*. 2026;26(1).

Ahmad R, Riaz M, Khan A, et al. Ganoderma lucidum (Reishi) an edible mushroom; a comprehensive and critical review of its nutritional, cosmeceutical, mycochemical, pharmacological, clinical, and toxicological properties. *Phytotherapy Research*. 2021;35(11):6030-6062.

Merck Manual Professional Edition. Reishi. Full review July 2025. Merck

Memorial Sloan Kettering Cancer Center. Reishi Mushroom. Integrative Medicine monograph. 2024. MSKCC

Lam CS, et al. Herb-drug interactions between the medicinal mushrooms Lingzhi and Yunzhi and cytotoxic anticancer drugs: a systematic review. *Chinese Medicine*. 2020;15:75. PubMed: 32724333

Tsai CC, Yang FL, Huang ZY, et al. Oligosaccharide and peptidoglycan of Ganoderma lucidum activate the immune response in human mononuclear cells. *Journal of Agricultural and Food Chemistry*. 2012;60(11):2830-2837. PubMed: 22364151

Ha do T, Oh J, Khoi NM, et al. In vitro and in vivo hepatoprotective effect of ganodermanontriol against carbon tetrachloride-induced liver injury. *Journal of Ethnopharmacology*. 2013;150(3):875-885. PubMed: 24140584

Teschke R. Idiosyncratic Hepatocellular Drug-Induced Liver Injury: Mechanisms and Susceptibility. *Biomedicines*. 2024;12(10). PubMed: 39457521

References